פעילות עם ילדים פלסטיניים: חאשם אל דארג', דרום הר חברון, יום ה' 18.4.13, בוקר

צופות: 
נורית ב., מירה ב. (מדווחות), מוחמד (נהג ושותף לפעילות)
18/04/2013
|
בוקר

 

9:0013:30

 

מטרת המשמרת: פעילות יצירה בגן חאשם אל דאראג', ביחד עם הודא.

נושא הפעילות: הבית שלי – יצירת בית מקרטון חלב מודבק על קרטון בצוע.

 

בגן נוכחים הרבה ילדים – כ-40, בפער גילים גדול. הפעילות המתוכננת קצת מורכבת וכוללת מספר שלבים.לכן הבאנו דפי צביעה על מנת להעסיק את הילדים הקטנים בחדר השני.

סיפור: התחלנו על פי המתכונת הרגילה, בסיפור בנושא הפעילות: הבית של יעל בערבית. הודא סיפרה את הסיפור, וניסינו גם את הרעיון של המחשת הסיפור על ידי הילדים, תוך כדי שילוב של תחפושות. אבל – איפשהו חסרה ההתלהבות. דומה שהודא לא חולקת עימנו את ההבנה שילדים (ובעצם כולנו) נהנים לשמוע שוב ושוב סיפורים ושירים אהובים. נראה היה שהודא מספרת ללא חשק, והילדים לא הרגישו חופשי לשחק את הסיפור. יותר מכך, הודא הסבירה לנו שהילדים שעימם "הכינה" את ה"הצגה" לא באו. כנראה שיש כאן איזשהו פער תרבויות. מה שכל כך ברור לנו מאד לא ברור להודא, מה שמלהיב אותנו גורם לה ללחץ. זהו עוד נושא שכדאי לנסות להבין בעתיד.

הודא גם דיברה מעט על נושא הפעילות, וניסתה להראות את התוצאה שלה. היה טוב אילו הכינה דוגמא מראש.

פעילות:הילדים הקטנים עברו לחדר השני בהשגחת אמנה הסייעת. לילדים שנשארו חילקנו קרטון ביצוע וחצי קופסת קרטון חלב (שנחתכה מראש על ידי הודא ואמנה – בפעם הקודמת הבאנו קופסאות חלב שאספנו).

1.      תחילת הפעילות היא בהדבקת קופסת החלב לבסיס על ידי רצועות נייר מרוחות בדבק. זהו שלב מסובך. כל אחד מאיתנו אימץ לעצמו שולחן ועזר לילדים. חלקם עבדו יפה באופן עצמאי. חלקם לא. בכל אופן, מה שבולט זה שחלק גדול מהילדים כבר לא נרתעים מלטבול את אצבעותיהם בדבק.

2.      הנחנו על השולחנות חלונות ודלתות, וכן דמויות אנושיות, שנגזרו מראש על ידי הודא, מבריסטולים צבעוניים שהבאנו בפעם הקודמת. הילדים הדביקו – חלק בתשומת לב, וחלק ל"לא הכוונת מכוון" – כלומר, סתם.

3.      חילקנו צבעי פסטל לשולחנות, והילדים צבעו (בזהירות) את ה"בתים". קצת קשה בגלל הדבק.

4.      ציידנו כל ילד בצלוחית ושלחנו אותם לחצר לאסוף חול. את החול הדביקו על הבסיס, צבעו את השטח שנותר, פזרו קצת נצנצים – שיהיה שמח, ולבסוף הדביקו פונפונים קטנים על גג הבית.

5.      לסיום עמדנו בפני הבעיה של..... היכן להניח את היצירות. לשלוח עם הילדים זו בעיה – כי הדבק צריך להתייבש. ביקשנו בעבר מ"הצד הפלסטיני" שני שולחנות רגילים לחדר הכניסה לגן, כך שאפשר יהיה להניח עבודות.  מלבד הצורך, זה מאפשר הצגה מתמדת של הפעילות המתבצעת בגן. אולם, בינתיים אין שולחנות. נראה לנו שיהיה מסובך להביא מישראל (גם די טיפשי).

אז אספנו את כל השולחנות הקטנים שנותרו מהגן במבנה הישן וערכנו עליהם את העבודות – לאחר שהודא כתבה את השמות. הילדים התאספו סביב העבודות, בהתפעלות גלויה – היה קשה להרחיקם ולשמור שהעבודות לא יושחתו. צריך שולחנות רגילים, לא נמוכים.

6.      לסיום – איסוף זבל. זה כבר הרגל קבוע – הצלחה שאנחנו יכולים לסמן לעצמנו.

7.      אחרי פזור הילדים עזרנו לנקות את השולחנות – כי זו פעילות עם הרבה לכלוך. צריך לספק שעווניות לשולחנות.

 

תמונות מהסדנה(מירה) – האלבוםשל ה-18  באפריל 2013:

https://picasaweb.google.com/113044451662544057850?authkey=Gv1sRgCNS_j8qy0sCOGA

 

ישיבת"צוות":

חגגנו על תה מתוק של אמנה, פיתות של הודא (בפעם הבאה נדאג ללבנה), ועוגיות שהבאנו. דיברנו על התוכנית לפעילות הבאה – עם הנדי מנצרת שתלמד שירי ילדים בערבית. דיברנו גם על האפשרות להצטרפות ל"ימי הים" שמארגנות נשות מחסום ווטש. וגם סתם קשקשנו על דא ועל הא. הודא ואמנה התלוננו על המחסור בחומרי ניקוי – סוף סוף יש שירותים, ויש גם מיםinfo-icon וחשמל, אבל מי שבונה את הגן (אונרא) לא דואג לפעילות בתוכו. את המשכורות אנחנו משלמים – מכסף שאנחנו מגייסים מקרנות. חומרי ניקוי – נביא בפעם הבאה. נביא גם נייר טואלט – גם זה אין!