ארתאח (שער אפרים), יום א' 17.11.13, בוקר

צופות: 
אנלין ק. וורדה צ. (מדווחת)
17/11/2013
|
בוקר

הערה: נראה שאמנם יש יותר בעלי רשיונות החייבים לעבור בארתאח, אבל שעות הפתיחה ומספר המסלולים הקיימים נשאר בעינו. האם ניתן לפזר אנשים גם לשערים אחרים או לפתוח מתקנים נוספים במקומות אחרים לאורך הגדר? או להתחיל פתיחת השערים מוקדם יותר? ראו הדו״ח.

4:01 הקרוסלות נפתחות. קומנדקר חוסם את הגישה לגדר המפרידה בין הצד הפלסטיני לצד הישראלי. בהתחלה אין מפריעים לנו לעבור, בהמשך מגיעים אלינו ומצווים עלינו לעזוב. ידווח בהמשך.
עם פתיחת הקרוסלה מתחילה ריצת אמוק של אנשים אל מכשיר השיקוף. הרחבה שבין הקרוסלה לשער השיקוף מתמלאת כהרף עין בצפיפות ובמהומה, והקרוסלה נסגרת לדקות שנראות ארוכות למחכים בחוץ - עד שכל הקהל נבלע לבסוף בתוך המתקן.
שער הנשים נפתח בד בבד עם השערים הראשיים, וגם נחסם איתם. אנו רואים תופעה חדשה: לצד הנשים בתור מצטופפים גברים רבים, רבים יותר מן הנשים. דוחפים ודוחקים אותן. כשאנו מגיעות מצביעות על כך נשים אחדות ומבקשות מאיתנו שנעשה משהו. אנו מנסות לדבר אל הגברים שרבים נוספים מצטרפים אליהם – והם מגחכים. הנשים מנסות להצמד לגדר כדי שלפחות צד אחד יהיה מוגן. כשנסגר שער הכניסה בעת הבלגן ההתחלתי – החליטה אשה אחת, ואחריה שניה, שעדיף להן לוותר ולחזור לאחור.

כל זה קורה בד בבד עם הגעת קומנדקר חיילים אל קירבת הגדר. חייל אדיב אחד שואל מי אנו ומסביר שלטובתנו, כדאי שנעזוב. חברו, פחות אדיב מצווה עלינו להסתלק, וכשאנו מזכירות לו שזו זכותנו הוא שב ומאיים, וטוען ׳הצבא קובע את החוק׳ קרי: אני החוק פה.
חייל שנותר ברכב מתחיל לצעוק ברמקול: אסור לגעת בגדר. תזוזו מפה, אל הפלסטיניות שנדחקות אל צידי התור, אל הגדר. איש לא מקשיב – החייל מפעיל אורות מסנוורים + סירנה, בין השאר על מנת למנוע מאיתנו לדבר אל זוג מתנדבים אקומניםinfo-icon – הראשונים שפגשנו מזה זמן – שנדהמים ונראים כאחוזי הלם מן המראות. שואלים: מה הם אומרים. אנו מסבירות, ולדברינו נכנס חייל אדיב ומנומס דובר אנגלית רהוטה שנכנס איתם – איתנו לשיחה, ומסביר שנגיעה בגדר מפעילה אזעקה במפקדה ומחייבת משלוח חיילים לאיתור הבעיה. הנשים כמובן אינן יכולות למלא את פקודת החייל ברכב, ואינן נשמעות. הכל תחת רעש הסירנה המחריש אזניים. 
החייל הבוטה – מקרב את חזהו : אני רוצה שתסתלקו תוך חמש דקות. אנו אומרות שתוך 5 דקות אנו במילא בדרכנו לצד השני. אנו בוררות אישה שעדיין מחוץ לרחבה, אבל קרוב לשער, כדי לבדוק זמן יציאה, אנלין מחליפה אמצעי קשר עם האקומנים, ואנו זזות, תוך שהחייל הבוטה מוודא שלו יש את המילה האחרונה והסיפוק שגירש אותנו, הסמולניות. מיד כשאנו עוזבות פונה הקומנדקר ובחריקת גלגלים מרשימה, סירנות ואורות מסתער אל רחבת היציאה המלאה פלסטינים שכבר עברו את המחסום –בבחינת גורו לכם!

4:25 בצד היציאה לישראל. לאישה שסימנו לקח 23 דקות עד ליציאה לצד הישראלי. כל היוצאים אינם מתלוננים על הקורה במתקן עצמו, שהם מכנים יום סביר אלא על הדוחק והבלגן בחוץ. אדם מספר לנו שאמבולנס אסף 4 אנשים חזרה הביתה. אנו לא ראינו שום דבר כזה.

4:50 זרם היוצאים נחלש מעט ואנו מחליטות לחזור אל הגדר. הדוחק בחוץ עדיין קשה. אנשים עדיין נדחקים אל הגדר – אבל אין חיילים שיאסרו זאת. מכניסים אנשים בדבוקות של כ- 50 בין פתיחת קרוסלותinfo-icon אחת למישנה. אדם שמנסה לחזור תקוע ברחבה. אני מציעה לאקומנים שינסו לדבר עם המושל, כדי שיסכים להעמיד שוטרים שישמרו על הסדר בצד הפלסטיני כמו שקורה בקלקיליה (כבר היינו בסרט הזה, המושל לא מסכים - לדברי מנהל המחסום בארתאח/שער אפריים, אבל לנסות שוב – לא מזיק).

5:05 עזבנו.