ארתאח (שער אפרים), יום ו' 10.5.13, בוקר

צופות: 
אנלין ק. ליאורה ש. וורדה צ. מדווחת
10/05/2013
|
בוקר

משמרת שחר - מהומה ובלגן

 

במחסום מופרט זה, המנוהל ע"י חברת מודיעין אזרחי, עוברים פועלים פלסטינים בעלי אישור שהייה בישראל, מאזורי טולכרם, ג'נין וכפרים אחרים בגדה, בדרככם לעבודתם בישראל. בדרך כלל בימות השבוע אמור השער להפתח ב-4:00. ביום שישי ב-5:00.

 

5:05 השער נפתח באיחור של 5 דקות. אנשים פורצים בריצת אמוק אל תוך המתקן. קריאה בכריזה, “לא לרוץ, ללכת!" מצליחה להאט את הגל השני.

שער הנשים לא נפתח. אי ניגשת למשרדי החברה המפעילה את האבטחה, שני שומרים חמושים עוצרים אותי בכניסה לחצר. מדוע לא פותחים? עונים לי  –כן פותחים, פתוח עכשיו. אני מדגישה: השער לנשים? הם עונים -כן! אני חוזרת למקומנו – לא שער פתוח ולא נעליים. שוב למשרדים. מבקשת מהשומרים לקרוא למישהו בעל סמכות. מגיע בחור צעיר. לדבריו: א. אסור לנו בכלל לגשת לגדר המפרידה את הצד הפלסטיני משלנו. ב. אין דבר כזה 'שער נשים', ומעולם לא היה – והוא כבר 3.5 שנים עובד במקום. לשאלתי - ומה עם השער הנפתח בימי ראשון ומעביר נשים? לא מוכר לו, לא יודע, לא יפתח. לדבר אל הקיר. בעבר כבר קרה שנשים סיפרו לנו ביום ראשון שביום שישי לא נפתח שער הנשים. האם זו המדיניות בימי שישי? יש לברר.

כשחזרתי למקום עמידתנו (האסור...) – דווחו ליאורה ואנלין שהנשים שחיכו לשער התייאשו כנראה, ונדחקו לבסוף דרך פרצה בגדר. מה פרצה – מרחב. כעשרה מטרים של גדר היו חסרים הפעם. עוד אנשים הגיעו מהצד, החנו מכוניות ו...הופ – פנימה. אני צופה מהומות ביום ראשון.

 

ב5:30 פחת הלחץ במסלול המוביל אל המתקן. עברנו לצד היציאה מן המתקן לכיוון ישראל. בדרכנו לשם תהתה ליאורה: מדוע הריצה והדוחק בתחילה, כשכבר ב-5:30 אין לחץ במסלול. כשהגענו לקרוסלת היציאה, ולמעשה עוד בדרך, כמעט כל אדם שפגשנו יצא כשהוא מקלל ונסער. פתחו רק 3 אשנבים לכל הקהל הרב. הדוחק נורא. אחד אמר: עדיף המוות מלעבור במעבר הזה בבוקר. המלה הנפוצה ביותר בפי היוצאים – בלגן. אחר טען: בפנים ממש מלחמה. שלישי, דובר אנגלית אמר – זה בגלל חוסר משמעת שלנו. מכל מקום אדם שיצא ב-5:50 סיפר שהגיע למחסום בסביבות 3:30 לפנות בוקר כדי להיות בין הראשונים. אם לא יצליח לצאת עד 6:00 יפסיד את ההסעה למקום עבודתו. הוא נכנס בסביבות 5:10 מכאן ששהה במתקן 40 דקות!

ברור לכן מדוע רצים. כשפותחים ב5:00 ועוד מאחרים לפתוח, כל מי שחייב להיות ביציאה ב-6:00 חרד ליום עבודתו ודוחף ונדחף.

6:15 יצאנו לכיוון ג'וברה לראות בעינינו את פלא הגדר שהוסרה. פגשנו בקבלנים שתפקידם לפרק את קטעי הגדר שאינם נחוצים עכשיו. סופר לנו שיוסרו גם קטעי הבטון ואפשר יהיה לחרוש את השטח.
 

6:40 יצאנו בדרכנו חזרה