ברוקין, זיתא, כפל חארת', כפר א-דיכ, יום ד' 5.6.13, בוקר
3 ג'יפים וכתרייסר חיילים חמושים עומדים עם רובים שלופים באמצע כפר א'דיכ ב-10 בבוקר. דקות אחרי שראו אותנו, עלו על הג'יפים ונעלמו. לא הספקנו לצלם.
09.30 בדרך לכיוון ברוקין וכפר א'דיכ נסע לפנינו רכב צבאי משוריין עטור אנטנות. כשהיגענו למועדון הנשים,עוד לפני שירדנו מהמכונית של נדים הזהירה אותנו ח., מפני ילד שהחזיק בידו אבן. מסתבר שבאותו רגע עברו במקום לידינו 3 ג'יפים צבאיים, והיא חששה שהילד יזרוק את האבן וניפגע. יש להניח שאילו נזרקה האבן, הצבא היה מודיע ש"פלסטינים יידו אבנים והצבא הגיע למקום.."
האירוע לא ארך יותר משתי דקות, אבל הזכיר שנוכחות הצבא היא חלק משיגרת החיים בכל כפר.
במועדון כבר חיכו לרותי ולסוזי כ-15 נשים מסבירות פנים ומוכנות לעבודה.
רונית, תמי ואני יצאנו בדרכנו לסיור כשהודיעו לנו שיש בעיה עם הצבא בכפר. היגענו למרכז וליד העץ הסמוך לבנין המועצה ראינו כ-12 חיילים עומדים במעין מעגל עם רובים שלופים, התקרבנו אליהם ושאלנו לפשר מעשיהם במקום. הם לא ענו, עלו על הרכבים ופשוט נעלמו מהמקום. (אולי עוד תרגול שגרתי בהטלת פחד?). במקום עמדו כמה תושבים, ביניהם ג'מאל, ראש הכפר, הם נראו רגועים ואמרו שאין בעיות.
10.30כיפ'ל חארת' - רוב החנויות סגורות. בקבר כלב בן יפונה פינו לכלוך, צבעו את הכיפות ושמו מנעול על "עזרת הנשים". אזור הקברים מוזנח כתמיד. המשכנו לחנות הבגדים החביבה עלינו, ושם הסבירו לנו שחופשת הקיץ של הילדים כבר החלה ותימשך עד סוף אוגוסט - כמעט 3 חודשים בלי שום תוכנית חברתית או חינוכית.
11.15זייתא - הגענו לפגישה בביתה של הרכזת ועוד 3 נשים, במטרה לתכנן ביחד פעילות עם הילדים בימי החופשה. הוחלט לנסות לארגן לימוד אנגלית לבנים ולבנות, ונשתדל לגייס גם מי שיעסיקו את הילדים הצעירים במשחק ופעילות פנאי. [נשמח להצעות ולמתנדבות]
12.30 חזרנו לכפר א'דיכ לאסוף את סוזי ורותי ממועדון הנשים. גם היום היו הספקים טובים והאווירה כמו תמיד חופשית ונעימה.