עופר - יידוי אבנים, ירי

צופות: 
נורה אורלוב, חוה הלוי (מדווחת)
26/12/2011
|
בוקר

המשך משפטו של אמיר אברהים חאלד צבארנה, ת.ז. 852783190 -  תיק 5001/11, מבית אומר.

שופט: רס"ן מאיר ויגיסר

תובע צבאי: סגן אבישי קפלן

מתורגמןמשחק רוב הזמן עם אחד הצעצועים האלקטרוניים החדשים האלה ובכלל שוכח לתרגם.

קלדנית: אני ממליצה פה לשפר את ידיעתה בכתיב עברי

סנגור: עו"ד נרי רמתי

הדוח על משפטו של אמיר צבארנה היה יכול להיות אחד מאותם דיווחים משמימים שבהם חוזרים וטוחנים את אותן העובדות מי היה למעלה ומי היה למטה ומה ראית אחרי ששתית ולאן צפית לפני שפנית וכו' וכו'. אבל במקרה של אמיר צבארנה מישהו הרחיק לכת, והמשפט הזה הולך ומתרחב ומקבל נפח גדול יותר ויותר כי במקרה של אמיר צבארנה חייל ירה בו בכתפו ואת זה כבר אי אפשר לסגור ולמרוח. דם ובית חולים ומסמכים רפואיים זה לא דברים ששופט יכול להתעלם מהם, לסגור עניין ולומר "נחה דעתי..."

נורה אורלוב דיווחה פה בתאריכים 12.12.11 ו-19.12.11 על המשפט.

אמיר מואשם בזריקת אבנים, בהתנפלות על חייל, בהתנגדות למעצר, השתוללות, דברים כאלה -  אבל אחרי כל האלימות הזו דווקא הוא נורה ונפצע. בישיבה הקודמת, אחרי שישב שעות רבות על ספסל הנאשמים בעופר, הוא השתעל, ירק דם והתמוטט על ספסל הנאשמים ופונה לטיפול רפואי.

משיחה עם ההורים נודע לנו ששני אחיו של אמיר צבארנה נעצרו גם הם, ואכן אחד מהם (ראמי צבארנה) ישב אתו על ספסל הנאשמים. השני עצור עדיין במתקן עציון. למה הם נעצרו? נשאיר לקוראותינו המנוסות לנחש את הסיבות. הפותרות נכונה תוכלנה לזכות במתנה - מכבש לחצים.

בדיון היום חקר נרי רמתי את החייל היורה ואחריו את "גובה האימרה" ולהווי ידוע שהמסלול הזה שבו מגיעה האמת, מה שזה לא יהיה, מפי הנחקר אל דפי כתב האישום זה לא דבר קל. קודם כל יש תשאלן (או אולי מתשאלן), אחריו יש חוקר ואחריו בא גובה האימרה שאמור לאפות את הלחם מן הבצק שכבר נלוש כמה וכמה פעמים.

גובה האימרה הזה שמו איתי וזאנה, יש לו השכלה של עורך דין, ונרי רמתי עשה ממנו קציצות בבית המשפט הצבאי וגם הודיע שידרוש לפסול את כל עדותו כי הוא לא אמר ולא אומר את האמת. כל ההליך הזה, הקציצות שנרי עשה מאיתי וזאנה, התרחש בעזרת הקלטת אודיו של החקירה. להקלטה האזינו נרי עצמו, השופט ויגיסר, התובע הצבאי, המתורגמן שתירגם כל מלה לעברית, ואפילו אמיר צבארנה עצמו ממקום מושבו על הספסל הידוע. באולם היה שקט גמור ומתוח, כולם ניסו להקשיב ולקלוט ובצדק, כי לא כל יום מערער הסנגור את דבריו של נציג המשטרה בעזרת דבריו המוקלטים של אותו עד עצמו.

אבל אני חשבתי שבכל זאת, זה אומנם כיבוש אבל לא דיקטטורה. חקירות מצולמות ומוקלטות, לא מעלימים שום דבר, חומר החקירה נמסר לעורך הדין של הנאשמים, ובבית המשפט צופים ושומעים אותן השופט והחוקר והעד והנאשם ובני משפחתו וגם אנחנו ועוד כ-10 משקיפים מטעם הארגון פסיכואקטיב.

ואמיר צבארנה, מה יהיה עם אמיר צבארנה? זה עוד איננו יודעות. המשפט יתחדש ב- 15.1.12 ואחר כך ב-18.1.12,  ועוד נראה כמה שווה הנאורות הזו עם ההקלטות והדמוקרטיה ובעיקר, למי ולמה יאמין השופט.

(ר' פרוטוקול של הדיון בצרופה בתחתית העמוד)

 

משפטו של אשרף אברהים אחמד דאר אבו רחמה, ת.ז.   906435698 – תיק מס'  5012/11 – תושב בלעין

שופט: רס"ן מאיר ויגיסר

סנגור: עו"ד נרי רמתי

תובעת: סגן אגניה אגרנש

הנאשם שבכותרת הוא אשרף אבו רחמה שהתפרסם בעולם שלא בטובתו כשהחייל לאונרדו קוריאה ירה בו בהיותו כפות וקשור עיניים בפקודתו של המג"ד עמרי בורברג, וגם משום שאחיו (באסם אבו רחמה, המכונה 'אל פיל')נרצח באפריל 2009 על ידי חייל שירה לעברו קליע גז מדמיע מטווח קצר במהלך הפגנה בבלעין – ואחותו ג'וואהר אבו רחמה נחנקה למוות מגז מדמיע שנורה בהפגנה בבלעין בדצבמר 2010.

בלב החקירה שערך עורך הדין רמתי עומדת השאלה האם נעצר אשרף אבו רחמה על השתתפות בהפגנה או משום שהחיילים רצו להתנכל לו על שני החיילים שנשפטו בגללו (בעקבות הירי ברגלו). המג"ד עמרי בורברג נשפט ונגזר עליו עיכוב של שנתיים בקידום בדרגה.

היום נחקרו שניים. המג"ד הנוכחי של הגזרה הצפונית, סא"ל רומן קופמן. רגלו פגועה, הוא צולע ונשען על מקל, איננו יודעות למה, ורב"ט טום חי צאושו. 

הסנגור הציג במחשב שלו את הסרטון שצולם במהלך ההפגנה שבה נעצר אבו רחמה, ועימת את קופמן הנ"ל עם טעויות  שנאמרו במהלך החקירה. בתשובה לשאלה אם הוא המג"ד, מודע להיסטוריית ההתנגדות לכיבוש של אבו רחמה, הוא סיפר שכן, הוא ראה תמונה של האירוע בעיתון. עורך הדין רמתי שאל: ראית את הנאשם בהפגנה וראית מה הוא עושה והכול, ולא עצרת אותו. למה עצרת אותו רק בסוף, כשההפגנה כבר נגמרה ואבו רחמה רץ אחרי הג'יפ עם דגל? על כך ענה המג"ד: יש שתי אפשרויות. או שלא ראיתי אותו או שאני הלכתי ברגל ולא הייתי בג'יפ... מדי פעם אמר: אולי טעיתי.

הרב"ט, לפי עדותו, הפעיל מכשיר שנקרא "אלפא" וזה המתקן שזרק את רימוני הגז. הוא ידע על האירוע עם החייל שירה באבו רחמה, משום שאחרי המעצר הוא בילה כמה שעות עם העצור וזה סיפר לו.

גם במשפט הזה השתמש הסנגור בחומרי חקירה שנמסרו לו והיו אצורים במחשב שלו. אפשר להסתכל על עובדה זו כניסיון קוסמטי או כתפאורה להצגה שתכליתה להסוות את העוול הבסיסי שבקיומם של בתי משפט צבאיים. אני חושבת שזה מראה שגם המערכת הזו מבינה שבעולם ששופט מדינות על פי מצב זכויות האדם בהן, אין ברירה אלא לאפשר מראית עין של הגינות במשפט.

הטרגדיה של משפחת אבו רחמה ראויה לסיקור נרחב וגם להנצחה, אבל הדוח הזה אינו המקום המתאים לכך.

דיון הוכחות הבא יתקיים ב 15.1.12 בשעה 13:00 ויישמע בו עד תביעה נוסף,

וכן הנאשם ועדי הגנה.

ב 18.1.12 יישמעו יתר עדי ההגנה.

(ר' פרוטוקול בצרופה)