עופר - תעבורה

צופות: 
חגית שלונסקי, חוה הלוי (מדווחת)
12/12/2011
|
אחה"צ

כבר בחצר החיצונית עמדו כשלושים איש ומסרו את תעודות הזהות שלהם לחייל כדי שיסדר להם את אישורי הכניסה. הבנו שפני כולם מועדים לבית המשפט לתעבורה שעל עלילותיו כבר דיווחה חברתנו חיה אופק בדוח שלה "מורה נבוכים". גם אנחנו הלכנו לשם.

באולם האוסף הרגיל של עבירות תעבורה – נהיגה ללא רישיון, אי עצירה בתמרור עצור,  עקיפה של קו הפרדה רצוף וכאלה. אם לא יודעים את הרקע החברתי והפוליטי של העבריינים והעבירות, הכול נראה בהתחלה מאוד רגיל, רק אחר כך מתבהרים הדברים.

מצד התביעה שני תובעים משטרתיים – גבי רומי הוותיק ועוד עורכת דין צעירה שאמרה לי שהיא עוד חדשה בתפקיד ועוד לומדת. וככה זה נראה:

באולם מתנהל משפט של נאשם מסוים בפני השופטת שאיננו יודעות את שמה. בעוד המשפט מתנהל קוראת התובעת, מתוך רשימה שהיא מחזיקה,  בשמו של אחד מעברייני התנועה היושבים באולם. זה ניגש אליה ושם במקום, בטרם הופיע האיש בפני השופטת, בטרם אמר את דברו, התגונן או הסביר, היא מציעה לו את עסקת הטיעון שכבר מוכנה אצל התביעה, וגם מסבירה לו את הסיכונים, כלומר שאם לא יסכים לעסקה המוצעת, הוא אולי יקבל עונש חמור יותר. רובם מסכימים והתברר לנו שרובם כבר שילמו חלק גדול של הקנס הכלול בעסקת הטיעון עוד קודם, עם קבלת הדוח.

נאשם אחד, קבלן שעובד כנראה הרבה בישראל, חזר מהלוויה של קרוב משפחה עם אשתו וחמשת ילדיו בשעה 11:00 בלילה בכביש חשוך המוביל מאפרת לכביש 60. שוטר תנועה שהיה במקום עצר אותו באשמת חציית קו הפרדה רצוף. האיש הכחיש את ההאשמה, אמר שזה לא היה הרכב שלו, הסביר שבמקום היה חושך גמור, והשוטר לא היה יכול לזהות את הרכב שלו בין שורה ארוכה ארוכה של כלי רכב דומים, ואפילו הביא את אשתו לעדות והיא העידה. אנחנו השתכנענו אבל השופטת.... היא הייתה צריכה להחליט בין המלה של השוטר למלה של האזרח הפלסטיני, ואין הפתעות. היא האמינה לשוטר, והקבלן נשפט לקנס של 1500 ₪ (שאלף מהם כבר שילם במעמד המעצר)ושלילת רישיון לחודש ימים.

במהלך עדותו של השוטר נודע לנו דבר מאוד מעניין. הוא מכיר את הכביש הזה לפני ולפנים משום שהוא ועוד שוטרים אחרים עבדו בסלילת הכביש. באמת, שוטרים במשטרת ישראל מקבלים אישור מיוחד לעבוד בתקופות חופשתם במע"צ או בעבודות של המינהל האזרחי. כנראה מן השלמת הכנסה. מישהי מקוראותינו המשכילות יכולה לבדוק את חוקיות העניין?

רשמנו את סכומי הקנסות והעונשים  שהוטלו על עברייני התנועה במהלך כשעה וחצי ביום שני בו ישבנו באולם:

-על נהיגה בלי רישיון ובלי ביטוח - 3000 ₪ קנס ומאסר מותנה של 4 חודשים למשך 3 שנים

-על נהיגה בלי רישיון 3000 ₪ - האיש ביקש לפרוס את התשלומים.

-אי עצירה בתמרור עצור -  1500  ₪.

ועודקנס של 3000 ₪, חמישה קנסות של 1500 ₪ וקנס של 1000 ₪.

כדי לראות אם נכונה התרשמותנו שמדובר במסחטת כספים לטובת משטרת ישראל, הלכנו לבית המשפט לתעבורה בגבעת שאול לצפות במשפטים המתקיימים שם. ראינו מעט מאוד בגלל סיבות שאינן שייכות לכאן, אבל יש לנו שלוש תובנות.

א. כל העבריינים שנשפטו בפני השופט הזה היו ערבים, כך שלא יכולנו לבדוק אם יש כאן אפליה בגלל מוצא לאומי.

ב. לא היה שום דבר הדומה לעסקת הטיעון המוצעת לנאשמים בבית המשפט הצבאי.

ג. השופט נעים הליכות ונראה הוגן.