זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ב' 28.10.13, בוקר

צופות: 
חנה א', רינה צ' (כותבת)
28/10/2013
|
בוקר

 

* שני רועים צעירים מאל מאלח נעצרו למשך כ-7 שעות, אזוקים ומכוסי עיניים, במחסום תיאסיר, בהוראת הרבש"ץ מאחת ההתנחלויות באזור, כעונש שהמרו את פיו. הרבש"צים הם אזרחים שמקבלים את משכורתם מהרשות המקומית ואין להם כל סמכות חוקית מחוץ לגדר ההתנחלות. העובדה המדאיגה היא שיחידות הצבא באזור מצייתות להם ומבצעות פעולות להענשת האוכלוסייה המקומית ולהטלת טרור עליה. האם זו הנחיה מגבוה, כמה גבוה? האם זו יוזמה מקומית?

 

* במחסום תיאסיר איימו עלינו שיסגרו את המחסום אם לא נסתלק מייד, כנראה בגלל הדעות הפוליטיות של מפקד המחסום (על פי התבטאותו). לפני כמה שנים גינה היועמ"ש  את הנוהג הזה ואסר להפעילו.

 

* הכנות לביקור ראש הממשלה הפלסטיני בכפר מכחול, שנהרס ע"י בולדוזרים של צה"ל לפני  למעלה מחודש.

 

כביש 5 מאזור התעשייה ברקן זורמים מי שופכין אל התעלה שלצד הכביש.

הכביש לסלפית מצומת אריאלפתוח.

 

צומת זעתרה/תפוח 10.05 - עמדות הבדיקה לא מאוישות. על תלולית בתחילת כביש 505 מזרח, ליד עמדת התצפית הצבאית, חייל וחיילת משוחחים עם 2 גברים העומדים לצד הכביש.

מחסום מעלה אפרים - 10.20- העמדות לא מאוישות. גם כשחזרנו.

השטחים המוחכרים של התנחלות גתית -מעובדים רק בחלקם.  כשחזרנו, עדר פלסטיני רעה בשדות השלף  שנשארו מן הגידולים  בעונה שעברה.
בין גתית למכורה, ממערב לכביש, יש קצה של כביש ישן  הנחסם ע"י זרוע מתכת. ליד יש שלט אזהרה  מפני כניסה לשטח A. זה הכביש המחבר את הבקעה עם בית דג'ן ושכם, ונחסם לתנועה לפני הרבה שנים, כנראה כחלק מהמדיניות של ניתוק הבקעה משאר חלקי הגדה ע"י הערמת קשיים בקשרי התחבורה.

 

מחסום חמרה - 10.40 במשך מספר חודשים הקלו על העוברים ברכב במחסום זה שלא נאלצו לרדת מהרכבים   ולעבור בדיקות במחסום להולכי רגל. זה כחודש  ששוב מורידים נוסעים מהרכב ומאלצים אותם להיבדק בנפרד, בדיקות לא נעימות שמאריכות את זמן המעבר במחסום, אבל זה לא חל על כל הנוסעים כי החיילת מ"צ היא שמחליטה מי יעבור ברכב ומי ישלח לבדיקה מחוץ לרכב. מפקד המחסום הסביר כי השיקולים שלה מתבססים על הרושם (חשוד, לא חשוד) ועל אקראיות.

 אף פעם לא מיידעים את  האוכלוסייה המקומית על שינויים בתקנות המעבר במחסומים. לכיבוש נוח יותר שהם יישארו תמיד בחוסר ביטחון לגבי הצפוי להם ולא יוכלו אף פעם לתכנן את סדר יומם.

שני חיילים רצים מערבה, עוקבים (בעיניהם) אחר משאית שחונה בשדות של הכפר פרוש בית דג'ן  ממערב למחסום.

 

מכחול 11:15
 הכפר עדיין הרוס ושומם. שני גברים נערכים לקבל את פני ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ראמי חמדאללה,  העתיד לבקר היום אחר הצהריים בכפר ההרוס. תחת סככה קטנה מאולתרת הוצבו כ-10 כיסאות פלסטיק. כך מתקבל ראש הממשלה.

 

מחסום תיאסיר - 12.15 שני חיילים ניגשו אלינו. אנחנו בתוך המכונית, עם הדגל שלנו. מתנהל הדו-שיח הזה, פחות או יותר:

-  מי אתן?

-  אנחנו ממחסוםווטש. אתם מכירים?

-  לא, מה זה?

אנחנו מסבירות שזה ארגון נשים לזכויות אדם, וכו'.

-  אתן חייבות לעזוב מייד את המקום. זהו שטח צבאי סגורinfo-icon. עד שלא תעזבו  אנחנו  סוגרים את המחסום (המחסום ריק מרכבים בשני הכיוונים).

-  זה לא שטח צבאי.

-  תסתכלו על השלט מאחור (התכוון לשלט שכתוב בו "האט מחסום לפניך").

- עברנו עכשיו במחסום חמרה וקיבלו אותנו יפה. אנחנו מגיעות הנה באופן קבוע, שנים. האם יש לכם צו  בכתב?

-  אני באתי הנה אתמול ואני החלטתי.

-  אתה נשמע כועס...

אם לא הייתי עכשיו במדים  הייתי... (לא פרט).-         

שניהם הפנו את הגב וחזרו לעמדה. חיכינו  שיגיע רכב לבדיקה ואז עזבנו כדי לא לפגוע בפלסטינים שמחכים. בינתיים צלצלנו לנג"ד המחסומים במת"ק, לא ענו. השארנו הודעה בחמ"ל המת"ק. רצינו להשאיר תלונה בטלפון "ההומניטארי" אבל לא היה להם זמן לדבר איתנו.

 

בני משפחה באזור ההתנחלות משכיות סיפרו לנו שביום ראשון לפני שבוע (20.10.2013) בחמש לפנות ערב  חזרו שני נערים (18) מהמשפחה עם הצאן בתום יום המרעה. בצומת הפונה למשכית, כ-300 מ' מחוצה לה, דרש מהם הרבש"ץ לשבת ליד הכביש ולחכות לו עד שיחזור. הנערים חיכו אך כשירד החושך נבהלו וברחו לביתם. לא ברור מה עשו הכבשים כל אותו זמן, ללא רועה.
למחרת עם שחר הגיע הרבש"ץ לאחד המאהלים, מתוגבר בחיילים עם שני ג'יפים. בא לחפש ולהעניש את הנערים שהמרו את פיו. הם כבר יצאו למרעה. הוריהם חיפשו אותם ולבסוף נמצאו וחזרו בשעה 9.00. החיילים אזקו אותם וכיסו את עיניהם והחזיקו אותם במחסום תיאסיר כל היום במצב כזה. מיםinfo-icon נתנו להם. אחד האבות צלצל לבומה לעזרה ואולי בעזרתו, אחרי 7 שעות, שחררו אותם בשעה ארבע והחיילים החזירו אותם לצומת, עדיין בעיניים מכוסות.