דרום הר חברון, חברון, יום ב' 28.10.13, בוקר
חברון
שקט – הכיבוש נעשה יותר "עדין" על פי מה שמספרים לנו בחברון הפלסטינים שאנחנו פוגשות. סוף השבוע של פרשת "חיי שרה" עבר יחסית בשקט. רק פלסטיני אחד נפצע, באסם ממשיך בבנייה של הקומה השנייה לביתו.
בעיקול 160 מעבירים סחורה של חומרי בניין מצד לצד, כאילו שאין כביש ומכוניות שיכולות לעזור.
דרום הר חברון
בצומת האוכפים (כביש 35 – 60) - מחסום פתע.
וכך זה הולך: יורדים מהפילבוקס שלושה חיילים, מציבים על הכביש משולש קטן, עליו כתוב 'מחסום' באותיות גדולות בעברית ובאותיות קטנות בערבית, ועוצרים באופן רנדומלי מכוניות. בצומת האוכפים יש מקום מסודר לכך, כך שלא נוצרים פקקי תנועה, לא עוצרים מכונית נוספת עד שלא גומרים את הטיפול במכונית שכבר נעצרה. מורידים את הגברים מהמכונית, אוספים את תעודות הזהות של כולם, חייל אחד מקריא את מספרי תעודות הזהות לאיזה "קצה נעלם" במכשיר הקשר, בינתיים שני החיילים הנותרים בודקים את תא המטען. הנוסעים מוחזרים למכונית ואם אין בעיות הם ממשיכים בנסיעתם. התהליך אורך כרבע שעה, אם יש בעיה עם אחד ממספרי הזהות, החיילים יכולים לעכבם עד שלוש שעות – אלו ההוראות.
את מי עוצרים ומתי עוצרים אין לדעת. עיקר העניין בכיבוש הוא באי הוודאות. מה שוודאי הוא שאיפה שהוא בדרך תיתקע, אם לא היום אז מחר או מחרתיים, או מתי שהוא עד שיפציע השלום.