עופר - שחרור בערבות, הארכת מעצר

צופות: 
חוה הלוי, נורה אורלוב (מדווחת)
28/11/2011
|
בוקר

בוקר + אחה"צ

משקיפות: חוה הלוי, נורה אורלוב (מדווחת)

בזמן שחוה עקבה אחר דיון ההוכחות במשפטו של באסם תמימי, נכנסתי לאולם 4 לבדוק את הדיון בהארכת מעצרן של שתי בחורות מהכפר אום פאקרה [ליד הכפר יאטא] שבדרום הר חברון ב 24.11.11.

הרקע למעצרן: הצבא נכנס באותו יום לכפר עם 2 דחפורים ו 5 ג'יפים והרס 2 בתים (אחד של החשודות) ומסגד שנבנו בלי אישור [כאילו שתושבי דרום הר חברון הנמצא בשטח Cקיבלו אי פעם אישור בנייה. הרי המטרה היא להקשות על תושבי האזור, עניים מרודים, עד שיסתלקו מהשטח שישראל חומדת לעצמה]

צפו בסרט המתעד את המעצר

ר' גם כתבה של עמירה הס באותו עניין

הבחורות עצורות בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים.

שופט: רס"ן צבי היילברון

תובע: רס"ן נתנאל קולה

סנגור: עו"ד נרי רמתי וע"ד אכרם סמארה

החשודות: (תיק פל"א 485166/11)

- אמל ג'מאל מוסא חמאמדה, ת.ז. 855070850 – קטינה בת 17

- סווסן מחמוד חסין חמאמדה, ת.ז. 852634138 – בת 21 – סטודנטית ביאטא

התובע הגיש לשופט את תיק החקירה שבו מפורטות העבירות הבחורות: תקיפה של חייל.

בזמן שאנשי המינהל האזרחי, יחד עם חיילים ואנשי מג"ב באו להרוס את ביתה, לקחה סווסן אבן [בהמשך האבן תוארה כ"סלע"] לידה וחבטה בה בידו של איש מג"ב. סווסן נעצרה, ואז הגיעה אמל והשליכה מיםinfo-icon לעבר איש מג"ב.

(ר ' בצרופה תיאור האירוע בידי צוות ה CPT (נוצרים למען שלום) חברון – והשוו גרסאות)

התובע הסכים שאמל תשוחרר באותו יום (לא ברור לי אם בשל היותה קטינה, או משום שלהתיז מים על חייל זו תקיפה לא כל כך חמורה) תמורת הפקדה של 4,000 ₪.

הסנגור הסביר שאין באפשרותה לשלם סכום זה. היא בתו של רועה צאן עני מאוד – ובנוסף נהרס ביתה.

הוא גם ביקש לדעת, אם בכוונת התביעה להגיש כתב אישום נגד אמל.

התובע: "נבחן את הראיות ולאורם נפעל."

החלטת השופט: היה מוכן להסתפק בערבות עצמית פחותה בנוסף לערבות צד שלישי של ערבה ישראלית (אני) כדי להבטיח שהחשודה תתייצב לדיון בעניינה במידה ויתקיים, ב 21.12.11.

בעניינה של סווסן הודיע השופט שמדוחות השוטרים שבתיק עולה כי החשודה אחזה בסלע (!) שרצתה להשליך לעבר שוטר מג"ב. פעילותה נמנעה באמצעות התזת גז פלפל

התובע אמנם ביקש הארכת מעצרה ב 4 ימים נוספים כדי להכין כתב אישום, אך לבקשת הסנגור הסכים השופט לדרוש מהתביעה להכין את כתב האישום עד למחרת ב 14:00 והאריך את מעצרה של החשודה ביום.

כמו כן הורה לשב"ס לספק לסווסן מעיל, אחרי שראה ששתי הבחורות רועדות מקור כשהן לבושות בבגדים שבהן נעצרו 4 ימים קודם לכן.

שאלתי את עצמי איך הקטינה המשוחררת תגיע הביתה באותו יום (בלי כסף ובבגדים קלים).

דאגתי הייתה מוצדקת: ממגרש הרוסים היא שוחררה בערב. לידיד המשפחה ישראלי שברר בבית המעצר איפה יוכל לאסוף אותה נאמר שיחכה לה במחסום קלנדיה. האיש חיכה שם 5 שעות, אלא שהקטינה שוחררה במחסום בית לחם. למזלה שוחרר שם יחד איתה אדם שהיה צריך להגיע לחברון, ומי שאסף אותו הסיע את הבחורה לביתה בדרום הר חברון. אמל הגיעה הביתה בשעה 22:00.

 

למחרת ב 14:00 התייצבתי שוב לדיון בעניינה של סווסן. השופט הסכים לשחרר אותה תמורת הפקדת סכום ערבות (גבוה בהרבה מזה של אמל – על הערבות חתם חבר המשפחה הנ"ל) וגזר עליה מעצר בית ביאטא. אבל התביעה ביקשה 48 שעות לשקול אם לערער, כך שסווסן לא שוחררה באותו יום.

אביה שנכח בדיון הביא אתו חבילת בגדים בשבילה, וכן חבר המשפחה הנ"ל.

למחרת הבאתי את חבילות הבגדים לבית המעצר במגרש הרוסים. זו הייתה חווייה 'מרנינה' בפני עצמה.

בסופו של דבר שוחררה סווסן ביום ה' בערב. הפעם חיכו לה שני אקטיביסטים במחסום בית לחם כדי להסיע אותה הביתה. אבל גם הם חיכו לשווא, כי אותה דווקא שחררו בשער שכם בירושלים (והפכו אותה בכך לשב"חית). נהג מונית הסיע אותה הביתה.

סוף פרק המעצר של שתי הבחורות. נחכה למשפט בעניינן.

 ------------------------------------------ 

באותו יום, וגם למחרת, נכחתי בדיוני הוכחות במשפטו של באסם תמימי שאליהם זומנו כעדי תביעה הקטינים שהרשיעו אותו.

אני מצרפת את 2 ההודעות לעיתונות (באנגלית) שנשלחו בידי 'הוועד למאבק העממי' עם הכותרות: "מסרתי את עדותי תחת לחץ" /  "החוקרים הורו לנו להרשיע אותו".