בית לחם (300), מת"ק עציון, יום א' 27.10.13, בוקר

צופות: 
סילביה פ., גוני צ., רונית ד. (מדווחת)
27/10/2013
|
בוקר

מחסום בית לחם

6:50 – אנו מגיעות לצד הישראלי של המחסום.

אנשים בחוץ מספרים לנו שהמעבר היה בסדר היום, אבל אומרים שבשבוע שעבר ביום ראשון היה בסדר וביום שני רע מאוד.

6:55 – האולם במחסום די ריק. 3 עמדות פתוחות ואין הרבה אנשים. מגיע השוטר א' מהצד הפלסטיני של המחסום ואומר לנו שהגענו מאוחר, כולם כבר עברו ועבודתו שם הסתיימה להיום. מעריך שעברו כ-6,000 איש. אנחנו יוצאות איתו לשביל המוליך למחסום ורואות שבדקות שחלפו גם שם הכל התרוקן, כולם נסעו לעבודתם. השביל המוליך למחסום נקי, הם דואגים לנקיונו, אך מסביב הכל מטונף. העירייה לא מנקה שם. א' מספר לנו שרק כאשר יש ביקור של אישיות חשובה מגיעים מהעיריה לנקות את האזור שמסביב למחסום.

7:15 – רק 2 עמדות פתוחות ואין כמעט אנשים.

7:20 – נותרה עמדה אחת פתוחה וזה מספיק, בשל מיעוט האנשים. אנו מסכמות שבשבוע הבא ננסה להגיע מוקדם יותר.

7:25 – עזבנו. עצירה להצטיידות בשמן זית וזיתים של ג'מילה בכניסה לחוסאן, ומשם למת"ק עציון.

 

מת"קinfo-icon עציון

8:10 – במת"ק היום קצת בלגן. המכונה שמנפיקה מספרים ונועדה לסייע ולסדר את התור, שוב גורמת לבעיות. המכונה לא מנפיקה מספרים, אך החיילים טוענים בתוקף שהיא עובדת. האנשים אינם יודעים מה המספר שלהם, אך בצג המחשב אצל החייל כנראה רואים את הפרטים, אז קוראים לאנשים בשמם. בהמשך המסך במכונה הוחשך לגמרי. החיילים טוענים שהיא עובדת, אך האנשים אינם יודעים איך זה אפשרי. נוצר לחץ ועצבים, עד שהחיילים מבינים שאכן המכונה לא תקינה ומכניסים אנשים ללא מספרים. עד שעזבנו המכונה לא שבה לפעול.

גם הטיפול באנשים בפנים בעייתי היום. מגיע אדם מבוגר (מעל 60) שמבקש להסיר את המניעה כדי לקבל אישור להתפלל באל-אקצא. הכנו לו בקשה והוא נכנס פנימה, אך סרבו לקחת ממנו את הבקשה. סילביה מתקשרת למת"ק ומסבירה לחיילת בצד השני של הקו שמעל גיל 60 מותר לו לפי הנהלים לבקש להיכנס גם לא למטרות עבודה. החיילת מבקשת שאותו אדם יבוא שוב לחלון. האיש נכנס שוב והפעם מקבלים ממנו את הבקשה. נקווה שהיא גם תיענה בחיוב...

במקרה אחר, אדם שהגיש בקשה להסרת מניעה על מנת לקבל אישור לעבוד באחת ההתנחלויות, מוחזר בחזרה מבלי שבקשתו התקבלה. הטענה - על המעסיק לפנות למרכז ההיתרים בבית אל. סילביה שוב מתקשרת מסבירה לחיילת במת"ק שלעבודה בהתנחלויות מספיק מכתב מהמעסיק, וגם כאשר מדובר בעבודה בישראל על המעסיק לפנות למשרד העבודה בישראל, לבקש היתר ולקבל סירוב בכתב, ולא לבית אל. (כלומר: דוח תגובות לבקשת רשיונות מקבלים רק מעסיקים בתוך ישראל, ממשרד העבודה בארץ, ולא מהמינהל האזרחי בשטחים). החיילת בפנים בכלל לא ידעה זאת וכך אנשים מטורטרים לשווא. החיילת אומרת שתתייעץ עם הקצינה ר'. בשיחה נוספת עם סילביה אומרת החיילת שהאדם יכול להיכנס שוב אבל היא תבדוק אם המכתב בסדר. בסופו של דבר האיש נכנס ומוסר את המסמכים.

שליחת האנשים לבית אל חוזרת שבוע אחרי שבוע. כנראה העובדה שההוראה הונחתה מ"בית אל" מתורגמת לכך שעל המעסיקים לפנות לבית אל... קשה להשתחרר מן הרושם שהכללים המסובכים הללו נועדו לצמצם למינימום את היכולת להגיש בקשות להסרת המניעה. מסתבר שלא רק מעסיקים ועובדים פלסטינים מתקשים להבין אותם, אלא גם החיילים מתקשים להבין. כך מטורטרים אנשים נלוך ושוב, ומה קורה לכל האנשים המנסים להגיש מסמכים כאשר אנחנו לא במת"ק כדי לדבר עם החיילים?

9:10 – סילביה נוסעת לאלון שבות על מנת לשלם קנס עבור אחד האנשים, שנתן לה את הכסף הדרוש והטופס.

9:30 – סילביה חוזרת עם הטופס החתום. הקנס שולם. עזבנו.