עופר - יידוי אבנים, סטודנטים

צופות: 
נורה אורלוב, עפרה בן-ארצי (מדווחת)
03/11/2011
|
בוקר

 

באנו במיוחד לדיון בערר שהגיש אשרף אבו רחמה מבלעין המואשם ביידוי אבנים בהפגנת יום שישי. כידוע, בלעין אינה כיכר תחריר, ובוודאי שלא שדרות רוטשילד, שהחברה הישראלית הפכה את פעיליה הטהורים מכל פוליטיקה לגיבורים בן-לילה, שלמחרתו הם כבר שבו לחיק בתיהם. לעומתם בני משפחת אבו רחמה, הפועלים שנים בדרכים פוליטיות לא אלימות כנגד שוד אדמותיהם, אינם נרתעים למרות השכול והסבל.

הבן באסם (אפריל 2009) – ר' דיווח מבצלם

והבת ג'וואהר (ראשית 2011) – ר' דיווח הארץ

שניהם אחיו של אשרף, נהרגו בידי הצבא הישראלי בהפגנת יום שישי. אשרף עצמו היה קרוב לכך ,למזלו הוא רק נפצע מכדור שחייל ירה בו בהוראת מפקדו מטווח קרוב ביותר שעה שעמד ליד ג'יפ צבאי כפות וכסוי עיניים. ר' "פרשת הירי בנעלין" - ויקיפדיה

והנה היד הישראלית עוד נטויה: בהפגנת יום שישי ה 21.10.11 אשרף נעצר בסיום ההפגנה, כשהצבא פלש לתוך הכפר. אולי כנקמה על הענשת היורים בו?  ב 27.11.11 התקיים דיון בבית המשפט הצבאי עופר בפני השופט סרן צבי פרנקל, אשר החליט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. הוא דחה את בקשת ההגנה למעצר חלופי, ועל כך הגיש אשרף ערר אשר נידון היום.

עורר (מערער): אשרף אבו רחמה - ת"ז 906435698 – תיק ע"מ 2448/11                                             

שופט: אל"מ יורם חניאל                                                                                          

סנגורית: עו"ד גבי לסקי                                                                                      

תובע צבאי: ערן לוי

הדיון נסב סביב טיעוני ההגנה, שתקפה קשות 2 עדויות של חיילים מטעם התביעה העומדות בבסיס האישום. ההגנה מצידה הציגה תצהירים של עדים שנכחו בהפגנה וכן סרטוני וידאו - כולם מעידים על כך שאשרף לא השתתף ביידוי אבנים. לטענת ההגנה "מישהו חטף את המערער בשטח והביאו למשטרה...אין לנו שום ראיה מי בדיוק עצר אותו ומה מקום מעצרו ועילת מעצרו..."  כשהשופט מבקש מהתובע להשיב על כך זו תשובתו:"על סמך החומר שבתיק ,איני יודע."

כאן טוענת הסנגורית שזו עילה לשחרור ללא תנאים.  יתר על כן אשרף נעצר למעלה משעתיים לאחר המועד בו טוענים העדים שראוהו מיידה אבנים, כאשר החיילים נכנסו בג'יפים לכפר.סרט וידאו שהוצג בפני השופט מראה כיצד הג'יפים חולפים על פני אשרף מבלי לעוצרו, ורק לאחר שהוא רץ בעקבותיהם כשהוא נושא דגל – רק אז הוא נתפש ונחטף. הכול מצולם.                                                                                         עדות החיילים שראו את אשרף מיידה אבנים תמוהה ביותר. ראשית, הם עמדו מאחורי חומה (חדשה) בגובה של 9 מטר שלא איפשרה להם לראות את המפגינים. יתר על כן, בעוד המג"ד טוען שהצליח לזהות את אשרף ממרחק 100-150 מטר בתנאים של ענני גז, החייל השני מעיד שזיהה אותו ממרחק של 5-10 מטר, שגם זה לא מתקבל על הדעת, בשל מכשול נוסף של כ- 20 מטר המפריד בין המפגינים לחומה. ועוד: החיילים הרי עמדו כקבוצה בערך באותו מקום מעברה השני של החומה, היכן עדות חיילים נוספים?                                                                         

הסנגורית מציינת שבבלעין יש פילבוקס ובתוכו מצלמהinfo-icon. ישנה עדות של תצפיתנית שכל ההפגנות מצולמות משם, ולכן היא ביקשה בכתב את החומר המצולם של אותה הפגנה ולא קיבלה. השופט שואל את התובע בעניין,ותשובתו: "לא מכיר ...אין לי תשובה כרגע."

הסנגורית תמהה על החלטת השופט, צבי פרנקל, להתחשב בראיות המפוקפקות של התביעה, להתעלם מהתצהירים שהגישה, וחמור מכך להתעלם בשלב זה מהנסיבות האישיות. היא מבקשת לפחות מעצר חלופי, אשר יבטיח שאשרף לא ישתתף בהפגנות יום שישי.

לאחר כמה ימים נודע לנו שהערר נדחה. אשרף אבו-רחמה יוסיף לשבת במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

(ר' פרוטוקול הדיון בצרופה בתחתית העמוד וכן ר' מאמר בהארץ על הארכת מעצרו של אשרף אבו-רחמה עד תום ההליכם המשפטיים)

                                                                ------------------

ברחבת ההמתנה פגשנו הורים  ממחנה הפליטים דהיישה. בנם, אסמעיל פאראג', בן ה- 19 נעצר לפני שלושה שבועות, ב 10.10.11. הצבא ביצע את החטיפה (לא מעצר!) ב  4:30 לפנות בוקר, כרגיל. ההורים נזקקו לעזרת המוקד להגנת פרט, כדי להיוודע שהוא נמצא בכלא אשקלון. הם המתינו בעופר שעות לדיון שנמשך 3 דקות. זה הזמן שנקצב להם לראות את בנם - לא לגעת ,לא לדבר- רק לראות -  שלוש דקות וזהו. מעצרו כמובן הוארך. עוד למדתי משיחה טלפונית עם האם, שאסמעיל לומד משפטים, שהוא הופלל, ושאין להם מושג במה הוא חשוד.