בית יתיר, דרום הר חברון, סנסנה, יום א' 19.9.10, בוקר

צופות: 
לאה ש' ופאולה ר' (מדווחת)
19/09/2010
|
בוקר

07:00 – 09:30

מעבר סנסנה-מיתר
הפועלים עברו כשהגענו. בתשע ורבע בדרך חזרה עדיין ראינו כחמישה אוטובוסים במגרש החנייה בצד הישראלי. המשפחות טרם יצאו לביקורים בבתי הכלא בישראל.

מעבר מצודות יהודה (בית יתיר)
במעבר הזה כמעט ולא עוברים פלסטינים. גדר ההפרדהinfo-icon מאלצת את ילדיה של משפחה אחת שגרה בצד אחד של הגדר לעבור מדי בוקר לבית-ספרם "מנזיל" שבצד השני של הגדר, דרך המתקן הגדול "מצודות יהודה". כל ילד וילדה חייבים להראות אישור מעבר למאבטחים מדי בוקר ומדי צהריים בחזרתם. פגשנו אותם לאחר שעברו והתקבצו להליכה/צעדה לבית-ספרם.

בצוות המאבטחים התבלט בחור תאב אקשן, שציציותיו נגררות כמעט עד הרצפה. הוא נראה היה כמתנחל יותר מאיש מערך אבטחה והיה עוין כשנשאל על-ידינו לשמו ואם הוא עובד המקום. הוא אסר עלינו לדבר עמו וציווה עלינו בגסות להתרחק. לאה ניסתה להבין מה תפקידו ובכלל את נושא מעבר הילדים. אני צילמתי את העימות של לאה עם הבחור. ברגע זה הוא ניגש אלי ודרש לקבל את המצלמה. הראיתי לו שמחקתי את התמונה שצילמתי בשטח שבו אסור לצלם אבל הוא לא הסתפק בכך, ודרש את המצלמה והודיע שהוא קורא למשטרה, לממונים, ושאני מעוכבת ואיענש. כפיר, מנהל המעבר, הגיע והסביר באדיבות את ההוראות לגבי הילדים, שעליהם להראות ביציאתם ובחזרתם אישורים. הוא אמר שמדובר במתקן צבאי ועל-כן אסור לצלם, אבל התנצל על התנהגות בלתי הולמת של הבחור.

לאה תהתה אם ראוי לבחור בתפקיד להסתובב כך עם ציציותיו, ובכך לטשטש את האבחנה בין איש ביטחון ומתנחל. אף נדמה לה שעל-פי הלכה יש בהתרסה כזו בציציות משום יוהרה שאינה רצוייה או אף אסורה.

הגן של הודא בחאשם אל דארג': למותר לציין שהודא קיבלה אותנו בחביבות רבה ושהילדים התבוננו בנו בסקרנות ובבישנות. הבאנו את מיכלי הצבע שנתרמו בזכות פניתה של מיכל ע"י מפעל נירלט בקיבוץ ניר עוז, בעזרתה  של יעל אגמון. כמובן שהשימוש בצבע יהיה רק אחרי שששיפוץ הבנין יצלח ויסתיים.

מתקני הנדנדות טרם תוקנו. כמה ילדים השתעשעו על הקרוסלה. הצעצועים היו מוערמים בפינת החדר הנקי.