בית לחם (300), יום א' 29.9.13, בוקר
מחסום בית לחם הצד הישראלי
6:50 – גוני ורונית מגיעות לצד ישראלי של מחסום בית לחם (סילביה וורדה מצטרפות בהמשך).
האנשים שאנו פוגשות בחוץ מספרים שהיום היה בסדר. הם מספרים לנו שאצלם הזיזו הלילה את השעון, כך שאצלם שעה לפני השעה לפי שעוננו. שאלנו אם יודעים משהו על התפרעויות וזריקת אבנים שהיו ביום ששי אחה"צ באזור קבר רחל, לפי מה שדווח ברדיו. לדבריהם הם לא שמעו על כך, אך הם עצמם לא עברו ביום ו', כי הכניסה הוגבלה לבני 50 ומעלה, גם לבעלי היתרים.
באולם עצמו 5 עמדות פועלות, ואין הרבה אנשים. האקומנים מדווחים שעברו כבר הרבה אנשים. הם עומדים בכניסה למחסום ואומרים שנדרשו לא להיכנס פנימה. המאבטח מגיע ודורש גם מאיתנו לעמוד בחוץ. גם האקומנים לא ידעו על אירועים בקבר רחל ביום ו', אך דיווחו על אירועים באחד ממחנות הפליטים באזור, שם נפגעו שני עיתונאים מכדורי גומי.
7:10 – המעבר זורם. האולם אינו מתמלא וחלק מהעמדות נסגרות. גם האקומנים עוזבים. מגיעים הילד י', מושתל הכליה, עם אמו שמספרת כי הוא חש בטוב.
7:20 – ל', נוצריה דוברת עברית מבית ג'אלה, שאנו פוגשים כל שבוע, מוסרת לגוני אגרת ברכה לשנה טובה שהיא מבקשת להעביר למפקדי המחסום. היא אומרת שהיא עושה זאת כל שנה, והיא "אוהבת את היהודים". מבקשת מגוני לציין את שמה המלא ומס' הטלפון שלה על המעטפה. בינתיים הגיעו סילביה וורדה, וסילביה מספרת של' אכן עושה זאת כל שנה. מאחד האנשים נלקח ההיתר. חברו פונה אלינו, אך עד שסילביה מנסה לעזור האיש כבר הלך. מאוחר יותר פגשנו אותו במת"ק עציון, שם התברר לו שהוא מנוע שב"כ
והוסבר לו מה לעשות כדי שניתן יהיה להגיש בקשה להסרת המניעה.
7:25 – רק 2 עמדות פתוחות ואין הרבה אנשים באולם. מגיעה בחורה צעירה דוברת אנגלית שמספרת לנו שבצד השני יש הרבה אנשים שממתינים לעבור. היא מספרת שמדי פעם (היום ובימים אחרים) החיילים "לוקחים הפסקה" וכל העמדות נסגרות למשך זמן רב, אפילו חצי שעה, ואז כמובן נוצר לחץ. עם זאת היא מציינת שכאשר נשות מחסום וואטש מגיעות לצד הישראלי של המעבר, הם מרגישים זאת בצד הפלשתיני ואז הכל פועל יותר טוב ויחס החיילים לתושבים טוב יותר.
7:30 – בינתיים יש יותר אנשים באולם ולחץ מסויים על שתי העמדות היחידות שפועלות, אך המעבר זורם ללא עיכובים.
7:40 – ריק למדי ואנו עוזבות. בדרך החוצה פוגשות בחור צעיר שמתלונן על המצב והיחס במחסום. לדבריו, היום "אסל" (דבש), אך ברוב הימים "בסל" (בצל) והחיילים אינם מתייחסים כראוי לאנשים.
7:45 – בדרכנו למת"ק עציון ורדה מספרת לנו שבמחסומים אחרים במרכז שבהם היא נמצאת לא ניתן להיכנס כלל לאזור עמדות החיילים במחסום, גם לא בצד הישראלי. באחת המחסומים מפקד המחסום הכניס פעם אותה ואת חברותיה למשמרת פנימה והראה להן את עמדות החיילים עליהן אנו צופות בד"כ בצד הישראלי בבית לחם, אך בד"כ הן עמדו בחוץ ליד הקרוסלה שנמצאת אחרי עמדות החיילים ואין בה אפשרות לעבור לכיוון השני (חזרה לשטחי הגדה).
8:10 – מת"ק עציון
ממתינים כבר אנשים. חלקם קבעו עם סילביה מראש ומחכים לנו. כרגיל אנו ממלאות בשבילם את טופסי הבקשה להסרת מיעה והם נכנסים פנימה למסור אותם. הם חותמים גם על ייפויי כוח לסילביה, שמבררת אח"כ שאכן הבקשות מועברות לטיפול, ובהמשך מה התשובות. סילביה מדברת בטלפון עם המת"ק ומנסה לסייע לבחור שלא רצו לקחת ממנו את הבקשה. אחרי כמה בירורים וטלפונים הוא נכנס שוב ומוסר את הבקשה.
כידוע, כדי לקבל כרטיסים מגנטיים, אנשי אזור מסויים יכולים לבוא יום אחד בשבוע. על לוח המודעות פורסמו הרשימות החדשות של ערים וכפרים מאזור בית לחם והימים והשעות בהם יכולים תושבי כל יישוב לבוא לקבל כרטיס מגנטי. ברשימה רואים שביום ג' אי אפשר לעשות כרטיסים מגנטיים, מכל יישוב שהוא.
באולם ההמתנה הציבו לאחרונה מכונה שממנה הבאים יכולים להוציא מספרים ע"י העברת הכרטיס המגנטי או הקשת מס' ת.ז., ואח"כ קוראים ברמקול את המספר שמוזמן להיכנס ולאיזו עמדה. הכל נעשה בערבית, גם המכונה וגם הכרוז.
9:45 – עזבנו. בשונה מהרגיל מגרש החניה מלא.