ארתאח (שער אפרים), יום ו' 27.9.13, בוקר

צופות: 
אנלין ק. ורדה צ. (מדווחת)
27/09/2013
|
בוקר

 

 

ארתאח/שער אפריים. משמרת שחר. שגרה(!?)

 

05:00 ליד הגדר המפרידה בין ישראל לרשות: תור ארוך בתוך הסלאלום. קהל לא קטן אך מבולגן מחוץ לסלאלום קרוב לשער, לייד הגדר הפרוצה(שאין מתקנים אותה יותר, כי נפרצת שוב ושוב, וכנראה גם כי בונים מתקן משוכלל יותר בקרבת מקום). השער עדיין סגור.

הדוחק גדל והולך. מתחילה שוועת טרוניה.

05:06 השער נפתח וההסתערות מתחילה. נביחה ברמקול בעברית: אחד, אחד, לאט, לאט!!
לאחר דקות אחדות אנו עוברות לכיוון היציאה מהמתקן לתוך ישראל.

05:11ראשונות הנשים יוצאות
05:13יוצא הגבר הראשון. היוצאים אומרים בפנים מלחמה...

אנו רואות מודעת נייר בערבית על קיר היציאה, ומבקשות שיתרגמו לנו: זו ברכה מטעם הממשל לסוף הרמאדאן.   כרגיל חלק מהיוצאים נחפזים החוצה, וחלק מתיישבים לחכות.

05:30אנו ניגשות לחצר היציאה, להבין לאן ולמה נחפזים כולם. בחצר מתגודדים רבים, מחוץ לחצר חבורות קטנות ליד מכוניות חאפרים – מחכות שיתמלא. לאחר דקות אחדות מגיע אוטובוס ההסעה המאורגנת למקום עבודה מוסדר – שאמור לעזוב ב 05:45  ורבים ניגשים אליו.
אנו משוחחות עם יוצאים: הטענות הקשות חוזרות על עצמן:
חוזרת הבקשה לפתוח ב-4:00 גם בימי שישי. מבחינתם – שהשער יסגר מוקדם יותר בעקבות שינוי כזה, הרי בחזרה אין כל בעיה בכל מקרה. הרי פועל שלא יוצא לפני 05:45 מפסיד את ההסעות המאורגנות, ומאחר לעבודה!
חוזרת הטענה נגד הגדר הפרוצה המאפשרת למאחרים להדחק אל השער. אדם מספר שחברו נאלץ לחזור הביתה – ידו נמחצה ונפצעה בדוחק. אשה מספרת שהופלה וכמעט נדרסה.
חוזרת הטענה שביום שישי פותחים רק חלק מהאשנבים, לא את כלם, וזה מגביר את הלחץ בתוך המתקן.
ונשאלת השאלה מדוע מאחרים לפתוח.
ובנוסף חוזרת הפרקטיקה שביום שישי אין פותחים את שער הנשים.

הוא אשר אמרנו: שגרה.

06:05עזבנו.

נסיים בצטוט מתוך הדוח של רוני המרמן, ויוי צורי, רות פליישמן ותמר פליישמן. על מחסום אל-ג'יב מיום ראשון, ה- 22.9.13 אחה"צ, שנשלח ע"י אנלין:

"כל אלו הפכו את מחסום הפועלים הזה למכלאת אדם מחושבת ומתוחכמת שמצליחה תוך שימוש בארכיטקטורה ונהלי בדיקה משפילים ומבזים למחוק את בני האדם הנאלצים עם שחר לעמוד בפתחו מבלי שידעו אם יצליחו להגיע לצדו האחר במועד או יאחרו ויאלצו לחזור חפויי ראש ללא השכר היומי מעבודתם בהתנחלויות הבנויות על מה שהיה בעבר נחלתם שלהם ומשפחתם."

מתאים גם לכאן