קלנדיה, יום ב' 14.10.13, אחה"צ
15:30: היום ערב חג והמחסום ריק למדי. אמרו לנו שכולם בשוק, עסוקים בקניות לכבוד החג.
איך שהגענו לקלנדיה ראינו אמבולנס ממתין בחניית האוטובוסים ובן זוגו (האמבולנס) הפלסטיני עומד בבדיקה במחסום הרכבים. נתניה ניגשה לראות מה קורה וספרו לה שהם ממתינים כבר שעה למעבר. אבל איך שנתניה הגיעה שחררו את האמבולנס הפלסטיני ובו בחור כבן 17 שוכב על אלונקה ואישה כבת 40 בדרכם לעזה. החיילת שפיקחה על ההעברה דווקא הייתה נחמדה ועזרה לאישה להעביר את חבילותיה מרכב אחד לשני.
המחסום כאמור נראה נטוש עם רק קומץ פועלים יושבים בסככה הצפונית ממתינים להסעות לכפריהם.
פתאום ניגש אלינו מכר וותיק, מוחמד, שהיה מוכר לנו מסטיקים בשנים עברו והיום עובד כפועל ניקיון בא.ת. עטרות. למזלנו הייתה לנו חבילת בגדי ילדים לחלק. אמרנו לו לבחור מתוכה הדברים המתאימים למשפחתו ואיחלנו לו חג שמח.
גם זכינו למופע של אדם שנראה מעורער בנפשו, ראשו עטור במצנפת צהובה, שנשא נאום בעברית וערבית שכנראה היה מכוון אלינו וגרם לנו להרגיש מאוימות, אז נסוגונו בשעה 16:30 ונסענו לירושלים.
בדרכנו, במחסום ליל, עמד רכב משטרתי וחסם את הכביש מזרחה כשהשוטר בודק ניירות של רכבים ונהגים פלשתינים (דווקא בערב חג צריך למרר את החיים). רק כאשר התור התארך והנהגים התחילו לצפור, פינה השוטר את המסלול והעמיד את קרבנו התורן במקום שלא הפריע לתנועה. כל התור מאחורינו השתחרר ועבר ללא הפרעה.