עופר - חקירת עד, הסתה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורה אורלוב, חוה הלוי (מדווחת)
02/11/2011
|
בוקר

 

שופטת: רס"ן אתי אדר

תובע: סרן מיכאל אביטן

סנגור: עו"ד לביב חביב

 

הנאשם: באסם תמימי מנבי סאלח – תיק 2058/11

מטעם דובר צה"ל – נתניהו ג'וניור עם מאבטח אחד לבוש בגדים אזרחיים.

(ר' דו"ח קודם על משפטו של באסם תמימי)

בבית המשפט הצבאי בעופר נמשך ונמשך ונמשך משפטו של באסם תמימי. הוא מואשם בארגון הפגנות, בהדרכת אנשי הכפר איך לנהל הפגנות לא אלימות, בהצבת פחי אשפה בדרכי הכפר כדי להפריע לצבא לפעול באופן חופשי, ועוד זוטות מעין אלה. כל הדברים הללו נחשבים בעיני אחת המדינות המזוינות והתוקפניות יותר בעולם כסכנה לבטחון האזור.

הישיבה זימנה לנו חקירה של שני חוקרי משטרה אשר חקרו את באסם תמימי לאחר מעצרו. הם אכן יודעים מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה, מתודרכים היטב ומצופים טפלון קשיח. הם לא זוכרים שום דבר. ממש שום דבר. מקסימום "למיטב זיכרונם".

התובע הצבאי חקר ראשון. הוא שאל למשל "איך שליטתך בשפה הערבית; ספר על האווירה בחקירה; האם היה איזה משהו מיוחד בחקירה שאתה זוכר?"

העד, החוקר המשטרתי, ענה על השאלה: לא זכור לי שום דבר כזה. ואז נחה דעתו של התובע הצבאי והוא סיים את חקירתו.

בחקירה הנגדית ניסה העורך דין להוכיח שהצבא סימן מראש את תמימי כמארגן ההפגנות, ולשם כך הם ארגנו ותפרו את ההוכחות עוד לפני שעצרו אותו. כי באסם תמימי נחקר ב-24.3.11, אבל בתיק החקירה מתברר שחיפשו ראיות נגדו שלושה חודשים לפני מעצרו, כבר  ב-12.1.11

 וככה נשמע העד (חוקר המשטרה)  בקיצורים הכרחיים:

-          מי היה אחראי על החקירה הזו?

-          אני לא זוכר בתקופה הזו….

-          תסביר איך נפתחה החקירה.

-          השאלה הזו אמורה להיות מופנית אל הממונים עליי.

-          אני רואה שאתה חקרת את רועי ונספי  — אתה זוכר?

-          השם לא זכור לי.

-          (הסנגור ממש משתדל לרענן את זכרונו של העד השכחן)  הוא צלם של הצבא.

-          השם לא זכור לי…

-          אתה זוכר מתי הגיעה ההוראה לפתוח בכלל בחקירה בתיק זה?

-          לא.

וככה, מבין 116 שאלות ותשובות נענו רובן ב"לא זוכר, יכול להיות, לא זכור לי, אני כבר לא זוכר, אני לא יודע, אני מניח, למיטב זכרוני, לא ידוע לי על דבר כזה… למיטב ידיעתי, לא נראה לי.

 

גם החוקר השני היה מעניין. התובע הצבאי שאל אותו את השאלה השגרתית: ספר לבית המשפט על שליטתך בשפה הערבית. ועל זה הוא ענה: "אני כבר 25 שנים במשטרה, מבצע חקירות בשפה הערבית…וגם ציין את השכלתו,  וגם הוא לא זכר שום דבר יוצא דופן בחקירה הזו.

לתועלת קוראותי אטרח שוב ואצטט את תשובותיו שכולן, ממש כמוהו, מצופות בטפלון השיכחה:

"לא זוכר, אני מניח, אם אינני טועה, אני מניח, לא זוכר, ייתכן, אני לא יודע, אני חושב, אני לא חושב, אני לא זוכר, אני לא  אחראי…  ממה שזכור לי..."

ושוב ושוב ושוב. הם זהירים מאוד, מתודרכים מאוד, והם לא זוכרים.

ועוד אחד אחרון לסיום. הנאשם בכלל טען שבחלק מהימים שבהם הוא נאשם בארגון ההפגנות הוא לא היה בכפר אלא בקורס ניהול מטעם הסהר האדום. עורך דינו התעכב קצת על העניין ושאל את החוקר:

ש. שאלת אותו (את תמימי) מתי התחיל הקורס?

ת. שאלנו אותו. לפי מה שהנאשם אמר הוא לא זכר. למיטב זכרוני אם מתנהל שם רישום או בדיקת נוכחות אז לא יכולנו להבנתי לעשות בדיקה של האליבי… הוא גם לא סיפק טלפון.

ואללה, הוא לא סיפק טלפון. הייבצר מצה"ל???? טלפון????

ש. האם כחוקר היית עושה בדיקה?

ת. אני כחוקר, בנתונים האלה שזה קורס בשטחים בכלל ולא משהו שאני יכול לבדוק, (הוא לא  יכול לבדוק אם היה קורס בשטחים באותו תאריך) אני חושב שעשיתי את המקסימום.

ש. הסהר האדום לא זמין?

ת. הסהר האדום בשטחים, אני לא יודע, גם אין לך מישהו ספציפי שאני יכול לפנות אליו.

האומנם? מישהו ספציפי??? מעניין ממי הם קיבלו את הטלפון של המתקנים להעשרת אורניום באיראן וספינות של ארגוני זכויות אדם בלרנקה. אבל הסהר האדום??? בשטחים???

שאר העדים לא הגיעו. אסלאם תמימי לא בא, מזכירות בית המשפט לא הצליחה ליצור אתו קשר. בשביל מי שזוכרת איך הילד אסלאם הגיע לראשונה אל בית המשפט הזה, המשפט הקודם הוא תמצית הפארסה הקרויה משפט צבאי.

גם שני העדים האחרים עפעס לא היו בהישג יד.

יזומנו לישיבה הבאה (ב 16.11.11).