עטארה, עין יברוד יום א 29.09.2013 אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
רוני המרמן ותמר פליישמן
29/09/2013
|
אחה"צ

מחסום עטארה:

משני עברי המחסום בתים נטושים חסומי דלתות וחלונות, עטופים בתיל, בעשבים ובקוצים.

מתי התרוקנו מבעליהם ובאילו נסיבות - ניתן רק לשער.

 

דגל היחידה שמתנפנף לצד דגל המדינה אינו מעיד לא על פסטורליה ולא על הרוח הרעה השורה על החיילים.

אנשים מספרים שלעתים קרובות הם (החיילים) יוצאים מהמתחם, עוצרים רכבים וטור המכוניות מגיע עד – "רחוק רחוק...".

שלושה יצאו לקראתנו. כעסו על המצלמה. תמונות "זה לא נראה טוב" אמר המפקד והגדיר את המקום כ"מתקן צבאי". ובהמשך: "זה מחנה צבאי".  

הוא (המפקד) סיפר שהפלסטינים זורקים אבנים על חיילים, ושזה מסוכן, ו: "לא נראה לכן שזה ברברי לזרוק אבנים?" והמשיך לדבר, ולדבר ורק כשקבע/שאל:"הילדים שלכן הרי נוסעים לטייל בחברון," ואמרנו ששלנו לא, כעס, ניתק מגע והלך בראש פיקודיו לעבר המחסום.

אבל כמה דקות וכמה מאות מטרים משם, מחנות הירקות המאולתרת בדרך המובילה לביר-זית ראינו אותם (את החיילים) עומדים לצד המחסום, עוצרים רכבים, מוציאים את הנהגים ומחטטים בתאי המטען. גיבורי החייל שהבחינו שהמצלמה עושה את דרכה לעברם, מיהרו והתבצרו  מאחורי החומות. כנראה כי: "זה לא נראה טוב".

 

 

מחסום עין יברוד:

החיילים במחסום המשקיף על הדרך אל הכפר עין-יברוד וממנו, שכנראה קיבלו שדר מחבריהם במגדל התאום שבעטרה, לא יצאו מתחומו. רק קולם שבקע מבעד לחומות, טרטור הגנרטור והאורות הדולקים גם בשעות של שמש יוקדת, העידו על נוכחותם.

שטח אדמה רחב בחזית המחסום הוכשר לרחבת חנייה תוך עקירת עצי זית בוגרים.