בית פוריכ, חווארה, מעבר אליהו, מעבר שומרון, עוורתא, עזון, צומת ג'ית, יום א' 15.9.13, בוקר
9:30 נכנסנו לשטחים דרך שער שומרון. הכל כרגיל.
בצומת תפוח ( זעתרה) אנשי משמר הגבול ומשטרת ישראל בודקים מכונית. שיירה ארוכה משתרכת משכם. חייליים בעמדה עוצרים ובודקים את המכוניות. שאר הדרכים פתוחות.
העיר חווארה הומה מאנשים. החנויות פתוחות. מחסום חווארה ריק כרגיל. רואים חיילים רק במגדל השמירה. מגרש החנייה שליד המחסום, שגודר בגדר תיל, פתוח עכשיו למחצה. לא הצלחנו להבין מה הייתה סיבת הסגירה בתיל ומה סיבת והפתיחה-למחצה עכשיו.
מחסומי עוורתא ובית פוריק פתוחים וריקים כרגיל. עמק בית דג'ן מצהיב, יבש וריק. לא רואים עדרים רועים, כנראה בגלל היובש. נהג מונית חולף מדווח לנדים שהאיזור שקט.
בדרך לצומת ג'ית שוחחנו על "מדינת כל אזרחיה" מול "שתי מדינות: ישראל ופלסטין". נדים ועלייה מסיכמים ביניהם שמדינה אחת תהיה שואה לפלסטינים, כי היא תהיה מדינת אפרטהייד. עד כמה שהמצב קשה לפלסטינאים היום, האפרטהייד במדינה האחת המורחבת יהיה גרוע בהרבה. ואיום לדמיין מה כל זה אומר על העתיד של מדינת ישראל. אבל נדים איננו אופטימי גם מול האפשרות שתקום מדינה פלסטינית, הוא לא מאמין שישראל תסכים לתרחיש כזה. כך נסתיימה השיחה.
לא ראינו שום דבר ראוי לציון בדרך מג'ית לפונדוג. ברמת גלעד מחליפים קווי טלפון. הכניסה לעזון פתוחה.
עזבנו דרך שער אליהו (הפעם בלי שהתבקשנו להראות תעודות זהות ובלי החשדנות הרגילה של העומדות בשער).