פעילות עם ילדים פלסטיניים: חאשם אל דארג', דרום הר חברון, יום ה' 29.12.11, בוקר

צופות: 
יעל צ. ומירה ב. (מדווחות) מוחמד
29/12/2011
|
בוקר

 

8:4513:30

מטרת המשמרת: פעילות מס' 7 בשנה זו בגן חאשם אל דאראג', בעזרת עיד והודא. 

חאשם-אל-דארג':

היום יום המרפאה שאונר"א מפעילה בכפר (מאחר ותושביו פליטים מאזור ערד). לא ידוע לנו באיזו תכיפות. לכן רכב אונר"א חונה לפני אחד המבנים. מדי פעם, במשך שהותנו בגן, ילד יוצא לטיפול במרפאה.

נוכחים בגן כ-20 ילדים, וישנה גם אישה נוספת שלעיתים עוזרת להודא. כשאנחנו באים, הם עסוקים בדקלום (או שירה) כלשהו. הודא והילדים ממש שמחים לקראתנו. חלקם קמים ולוחצים בשמחה את ידינו. אנחנו כבר חברים, והילדים מרגישים משוחררים יותר בנוכחותנו.

נושא הפעילות: הבית שלי: הקראה, שיחה ובניה.

תוכנית הפעילות: הקראה של הספר "הבית של יעל", שיחה בנושא ה"בית", ובניית בית מחצי קופסת חלב המודבקת על בסיס קרטון.

מאחר ולא השגנו את הספר בערבית, השתמשנו במקור העברי. סיפרנו בעברית ועיד תרגם לערבית, תוך הצגת התמונות. בגירסא שלנו יעל הפכה לאימן. כמובן שהחלפת ההקראה בסיפור בלשון המדוברת אינה רצויה, מאחר והיופי, הקצב, העושר והערך הספרותי הולכים לאיבוד. בכל אופן, כפי שרואים בתמונות, הסיפור עורר הרבה ענין והתלהבות. השיחה בנושא הבית שלי הייתה מצומצמת יותר – חבל. 

הפעילות היצירתית הפעם היא מורכבת יותר מהרגיל. לשמחתנו, הודא כבר הפרידה מראש בין הילדים הקטנים לגדולים. לקטנים חילקנו דפי צביעה שהבאנו איתנו. בהמשך נוכחנו לדעת שצריך גם השגחה על הקטנים, כי היה קשה להשתלט עליהם.

כרגיל, אנחנו מקפידים על חלוקת הפעילות לשלבים מוגדרים. יכולת להתמודד עם מבנה מורכב וקשב הם חלק מהמיומנויות שאנו אולי עוזרים לפתח.

1.      חילקנו לכל ילד קרטון בצוע, חצי קרטון חלב, ודפים לקריעה. שמנו דבק לבן בצלחות על השולחנות. יש כמובן בעיה לוגיסטית של שולחנות קטנטנים המאכלסים יותר מדי ילדים. את קרטון החלב מדביקים באמצעות רצועות נייר מרוחים בדבק.משום מה יש גם לילדים וגם להודא רתיעה מקריעה ידנית של רצועות הנייר, והתלכלכות בדבק. בשל כך, וגם בשל חוסר מיומנות, חלק מהילדים הציפו את רצועות הנייר בדבק שמרחו באמצעות "מקלות רופא" שחילקנו (לפחות כבר לא בוכים כאשר אנחנו מוציאים את מקלות הרופא).

2.      השלב הבא: הדבקת חלונות ודלתות שהודא גזרה מראש מבריסטולים צבעוניים שהבאנו בפעם הקודמת. התכנון המקורי היה שכל ילד ייגש למוחמד ויבחר את החלקים שהוא מחליט להדביק – על מנת להתמודד עם הדבקה וציור אוטומטי שראינו בפעמים קודמות. אולם בגלל הצפיפות, זה לא ניתן היה לביצוע. במקום זה, עברנו עם החלקים וכל ילד בחר (בערך...).  

3.      השלב הבא: בחירת דמויות לגזירה, צביעה, והדבקה בדלתות והחלונות. שוב עברנו בין הילדים. הסתבר שמדובר בריבוי מוגזם של תפקידים. רוב הילדים רק הדביקו (עם עודף דבק בולט).

4.      השלב הבא: ציור סביבת הבית על קרטון הביצוע, הדבקת חול על קרטון הביצוע (הבאנו מבחוץ), והדבקת קישוטים מגניבים ששמרנו לסוף (מדבקות זוהרות, פונפונים).

לסיום, הודא עברה בין הילדים והדביקה לכל ילד מדבקת חיזוק שהבאנו ("כל הכבוד" וכדומה בערבית), לאחר מספר מילות הערכה לעבודתו. הילדים הרימו את עבודותיהם והראו לכולם (ראו בתמונות).

הילדים לקחו את עבודותיהם לביתם. הרושם שלנו: מאד נהנו, והיו גאים בתוצאות.                                                        

 

המבנה החדש שנבנה על ידי אונר"א מתקדם.יש כבר טיח (ראו תמונות).

 

תמונות מהסדנה (מוחמד)  --האלבום של 30 בדצמבר:

 

https://picasaweb.google.com/115469912026094971633?authkey=Gv1sRgCPzNi8HWpLaXzgE

 

ישיבת"צוות":

לפי השגרה שכבר פיתחנו, אחרי שהילדים התפזרו ישבנו בנחת,שתינו קפה באדיבות מוחמד, אכלנו עוגיות, ודנו בלקחים מהפעילות. כרגיל, אנחנו די משולהבים בתום כל סדנה. הרושם הוא שהפעילות הייתה קצת מורכבת יותר מהרגיל, אבל עדין התאימה לרוב הילדים. טוב לאתגר מדי פעם. העיקר – הילדים נהנו.

הסדנה הבאה: ביום חמישי, 12/1/2012. נושא הסדנה הבאה: ירקות ופירות. יכלול הקראת ספר על מלך הפירות, שיחה ואכילה של פירות וירקות, והדבקה תוך מיון של תמונות של ירקות ופירות על תמונה נתונה, וכן צביעה. 

סיכום עבור עצמנו: סיפוק מהפעילות הנמשכת באופן עקבי. תחושה שההתמדה יוצרת יחסי אמון וחברות.