פעילות עם ילדים פלסטיניים: חאשם אל דרג', דרום הר חברון יום ה' 27.10.2011
המטרה: סדנת הפעילות השלישית (אמנות יצירתית) של השנה, הונחתה על ידי עיד תחת הוראתה של סוהא.
כביש 317 : סימני פרסום ענקיים לאורך הדרך מתארים את החיים הפסטורליים האידאליים, לפחות לכמה.... בדרום הר חברון וסביבות התנחלות אביגיל...
חאשם אל דארג'–
הודא ועוזרתה, ו – 18 ילדים היו נוכחים בגן. שמענו קולות בכי רמים מגיעים מתוך המבנה, קולות הבכי הלכו וגעו והמשיכו עם הכנסנו לגן. לדברי הודא, הבכי נובע מכמה סיבות: ילדים חדשים, (קטנטנים כמובן), שאינם מורגלים עדיין להיות רחוקים מהבית.ילדים שהרגישו ברע, ילדים שחששו שאנחנו רופאים, ואחרון ולא חביב, זה מידבק.... הבכי... כמה החלו לבכות ואחרים הצטרפו אליהם. הרעש היה קשה. גם להודא – הפעם.
הילדים ישבו סביב שולחנות, ובהגיענו , היתה הפרדה בין הבנים לבנות בשני תורי שולחנות. המצב השתנה מעט עם התקדמות הסדנא.
נושאי הסדנה: " הבית שלי". הודא הכינה על גבי הלוח בית בצבעים עזים, מבריסטול גלי, כדוגמא ולצורך הסיפור. ובנוסף גזרה כמות נכבדה של צורות גיאומטריות לצרכי הפעילות – לילדים, לשם יצירת הבתים שלהם...
תכנית הסדנה: הפעילות החלה בהקראת סיפורה של לאה גולדברג "דירה להשכיר", (לא הצלחנו להשיג את הספר "הבית של יעל" בערבית – שהיה הספר המתאים מבחינתנו – לפעילות זו). לכשהחל עיד בהקראת / תוך כדי משחק... הסיפור, פסקו חלק מהילדים מבכיים כדי להקשיב, אך אחדים עדיין המשיכו בשלהם. היו ילדים שהקשיבו יפה כל כך, שאף לקחו חלק פעיל בהפעלה וענו על שאלותיו של עיד תוך כדי ההקראה. בתום ההקראה – קיבל כל ילד גליון ניר צבעוני ובמרכז היו גזרי בריסטול צבעוניים / גיאומטריים, לצורך הדבקת הבית של כל אחד בעזרת צלוחיות המכילות דבק נוזלי. בעקבות רמות שונות של עזרתנו יצרו הילדים בהדבקת הצורות הגיאומטריות בדבק לגליונם האישי, בתים שונים, שלאחר מכן חוררנו ותלינו על גבי חוט לאורכו של הגן, לא לפני שהודא, מוחמד ועיד רשמו את שמות הילדים על גבי כל אחד מהם. לתמונות הילדים מהסדנא-
הגן הולך ומתמלא ביצירות הילדים, מה שמשרה אווירת פסטיבל נעימה וגדושה.
חשבתי שניתן את הדעת על מקום איחסון... לחלק מהיצירות- אוטוטו...
פגישת צוות– לאחר שהילדים יצאו, ניקינו וישבנו ל"דסקס" את מה שהיה ולתכנן את הפעילות הבאה. זו תהיה בנושא "אני וגופי", והילדים יכינו בובות מגלילי ניר טואלט, מנקי מקטרות וכדורי פינג פונג מקלקר, קטנים ועוד.
התעסקנו בעניין – 'כיצד לעזור לילדים לבכות פחות בנוכחותנו..', העלנו רעיונות שונים. אין ספק שעם חלוף הזמן הילדים ילכו ויתרגלו אלינו... ויקשרו בין בואנו לבין פעילות נחמדה, סיפורים ומעשי יצירה.
פגישתנו הבאה נקבעה ל- 17.11.2011 שהיא בעצם שבוע לאחר הזמן המתאים (כל שבועיים – סדנא), מאחר וחג 'עיד אל- עדה' נופל באחד הימים ב- 10.11 , נאלץ לדלג על עוד שבוע.