דרום הר חברון, פעילות עם ילדים פלסטיניים יום ד' 20.10.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נעה ב., נוגה ז., מירה ב. (מדווחת), מוחמד (נהג ומתרגם)
20/10/2010
|
בוקר

 11:15 – 8:00
כביש 317
כל המאחזים ה"לא-חוקיים" (כאילו שהשאר חוקיים) צופים עלינו מראשי הגבעות. לכולם כביש גישה סלול, קווי מיםinfo-icon וחשמל, ומספר האמרים מגינים. לא עצרנו במחסום ליד בית יתיר. אולי כדאי לבדוק האם הבעיות עם ילדי אבו-קביטה נפתרו.

אום-אל-חיר
אספנו את  עיד מאום-אל-חיר. עיד מספר על בעיות עם מתנחלי כרמל הגרים ליד הגדר, קרוב לתנור המסורתי לאפיית לחם של הכפר. התנור (אולי זקן יותר מכרמל) עובד בשיטות מסורתיות, כלומר אש של מדורה מחממת אותו. להזכירכם, לאום אל חיר אין כמעט אספקת חשמל לבד מהחשמל הסולרי, מהפרויקט של קבוצת הכפרים. התנור פולט עשן, שלעתים, כתלות בכיוון הרוח, מפריע לתושבי ההתנחלות כרמל. אלה האחרונים נוהגים מידי פעם לבוא באישון לילה ולשפוך מים על התנור, כך שבבקר אי אפשר יהיה להשתמש בו (לוקח מספר שעות לחמם את התנור). אז לפני מספר ימים – אותה בעיה. הוזמנה משטרה. דיברו הרבה על הצורך בפשרה (פקה, פקה, פקה), וזהו. עם מעט מאוד דמיון – אפשר היה "לאפות" פתרון כלשהו - למשל אספקת תנור חשמלי וחשמל מכרמל. 

גן הילדים בחאשם-אל-דרג'
נסענו לחאשם-אל-דרג'. הביקור בגן תואם מראש עם הגננת הודא (בעזרתו של עיד). בגן נכחו כ-35 ילדים בגילאי 3-4. כשבאנו, הילדים ישבו סביב השולחנות הקטנים וציירו. מאחר ואין מספיק שולחנות, ישבו ילדים בשורה שנייה וכמובן רק הסתכלו על חבריהם המציירים. נעה ונוגה התיישבו בין הילדים וציירו אתם. אני ציירתי עם ילדי השורה השנייה על הרצפה. אחר כך נעה ונוגה שיחקו עם הילדים ב-freezBees שהבאנו עמנו מתוך המון הצעצועים שנתרמו.
פנים הגן קצת השתפר לאחר הביקור של הגננת עליה ובעלה – יש מעט קישוטים, לוח של מספרים, וכו'.
שילמנו להודא את משכורת אוקטובר מתוך התרומות שקיבלנו: קרן בריטית ותרומות מהקבוצה שלנו במחסום ווטש.
דיברנו על צרכים שאפשר לממש בקלות: כדורים, מטקות, בקצור - משחקי חוץ שאינם כרוכים בפרוק לחלקים שצריך לשמור יחדיו.
כמובן שהודא טרחה לכבדנו בתה (בלון הגז יושב בתוך החדר. ממש סכנה – אבל אחרת גונבים).
התכנון הוא להתחיל בבניה בקרוב. נעה עובדת עם אדריכל שהתנדב לבנות תוכנית לשיפוץ הגן!
במקביל – כדאי לחפש ליווי קבוע, בתשלום, של גננת מקצועית, רצוי בדואית. משהו כמו ביקורים אחת לשבוע. אז אם יש הצעות – בבקשה.

בסוף (שיהווה גם התחלה....) – יהיה גן לתפארת.