דרום הר חברון, אום אל ח'יר, חשם אל דרג', סנסנה (מעבר מיתר), פעילות עם ילדים, יום ב' 10.1.11, בוקר

צופות: 
נועה ב., ג'ודי א., מוחמד (נהג) ע'יד (מתרגם)
10/01/2011
|
בוקר

מעבר סנסנה- מיתר

7:45 עוברים את מחסום מיתר לכיוון גבעות דרום חברון. אחרי שהשומר הראשון העבירנו בנפנוף קליל, נעצרנו על ידי השומר השני, שרצה לדעת מה אני כותבת במחברת שלי. הוצאתי את המחברת כשנכנסנו לשטח המחסום וכנראה שהשומר הראשון חשב שזה חשוד והודיע לשני שיבדוק אותנו באופן יסודי יותר.

עברנו את סוסיא ונראה ברור שפרויקט בניה גדול מימדים מתחיל שם.

הגן בחשם אל דרג'

8:20 הגענו לגן של הודא לאחר שאספנו את ע'יד בדרכנו. שלושה עשר ילדים בין הגילאים שלוש עד שש היו נוכחים, ושניים נוספים הגיעו לקראת סוף ביקורנו. הודא בירכה אותנו בחום והכינה תה. הילדים ישבו בשקט לשולחנותיהם, לא מסירים עיניהם מאיתנו ובבירור מוקסמים מביקורנו שם. הודא נתנה לכל ילד חתיכת נייר ועפרון/צבעים והילדים החלו לצייר. לאורך כל הביקור לא נאמרה מילה על ידי אף ילד.
נועה נתנה להודה שני כדורים גדולים בשביל הילדים ודיווחה על התקדמותו של יעקב פישמן בהכנת התכניות האדריכליות לגן.
הודה סיפרה שהחורף הזה קשה במיוחד לה ולילדים כיוון שהרוח והגשם חודרים למבנה הגן. לפעמים הרוח חזקה כל-כך שהילדים הצעירים ביותר אינם מגיעים לבית הספר, מפחד שתעיף אותם. החדר קר כיוון שאין בו תנור. הודא שאלה אם אפשר יהיה לרכוש אחד עבורם. זה צריך יהיה להיות תנור גז כיוון שאין חשמל במקום.
פעם או פעמיים בשבוע, הודא מדריכה את הגננות שבגן החדש באום אל-חיר. כשהיא שם, מישהי מחליפה אותה כך שהגן שלה יוכל להמשיך לתפקד. היא משלמת למחליפה מאה ₪ לחודש. היא עצמה מקבלת 400 ₪ לחודש עבור עבודתה עם הגננות של אום אל-ח'יר.
הודא כבר מאוד קצרת רוח לקראת התחלת השיפוצים, אבל ברור שהיא אינה מבינה שלא יארכו כשבוע בלבד.

הגן באום אל חיר

8:50 הגענו למבנה הגן באום אל-ח'יר ששופץ זה-עתה. המבנה היה פעם בית בן שלושה חדרים בלי דלתות פנימיות בין החדרים. השיפוצים שנעשו על ידי אונר"א (יש שלט על המבנה המעיד על כך) לא כללו כל שינויים מבניים, שלולא נעשו היו עושים אותו מתאים יותר לתפקידו הנוכחי כגן ילדים. כל חדר הוא בערך 3,8מ'X4,8מ' – קטן מדי בכדי לשמש ביעילות מבנה של גן. החדרים חוברו והותאמו לתשתית החשמל אבל חשמל ממש אין. אזור הכניסה החיצוני יצוק בטון, מוחלק ומגודר ברשת פלסטיק ירוקה על מנת למנוע נפילת ילדים משוליו. יש כיור חיצוני אבל לא שירותים. ברור לעין שהשיפוצים לא נעשו תוך התייעצות עם מי שיש לו ידע או הבנה בילדים או בצרכיהם בכלל. תריסר ילדים, בין הגילאים שלוש עד חמש, ישבו סביב שולחנות המסודרים כמו בכיתת בית-ספר. שתי גננות (שאין להן הכשרה רבה לדברי ע'יד) היו נוכחות. לא היו כל צעצועים נראים לעין ונראה היה שיש רק מעט מאוד ציוד חינוכי. הילדים היו פחות ממושמעים מהילדים בגן של הודא: הם התמידו בניסיונם לברוח החוצה בכל פעם שהדלת היתה פתוחה. ילד צעיר אחד נשאר בחוץ לבדו בגבעה שליד מבנה הגן. בזמן שעמדנו באזור המשחק מחוץ למבנה יכולנו לשמוע את הגננות צועקות על הילדים.
לדברי ע'יד, יותר ילדים אמורים להיות בגן וכשיגיעו ייפתחו החדרים הנוספים. הוא סיפר לנו שחלק מההורים מפחדים לשלוח את ילדיהם לגן משום שעליהם ללכת לשם לאורך הכביש המקשר בין הכפרים והם מפחדים שיידרסו. האפשרות לספק הסעה לגן נבחנת לדבריו.
 

9:20 ג'יפ צבאי חנה על הכביש המוביל לאל-טאווני ובו חיילים יושבים מלפנים ומאחור. יותר רכבים צבאיים נסעו על כביש 317 משראיתי בביקורים קודמים בגן של הודא.

 9:45 נכנסו חזרה לישראל דרך מחסום מיתר.