פעילות עם ילדים, דרום הר חברון, יום ד' 18.8.10, בוקר

צופות: 
ג'ודי א., מירה ב. (מדווחות), מוחמד (נהג ומתרגם)
18/08/2010
|
בוקר

גן הילדים בחאשם-אל-דרג'
11:15 – 8:00
אספנו את  עיד מאום-אל-חיר ונסענו לחאשם-אל-דרג'. הביקור בגן תואם מראש עם הודא שבאה מביתה ופתחה את הגן הנעול. הגן נמצא במזרח הר חברון, על גבול מדבר יהודה, בשטח C שבשליטת ישראל. ביום בהיר אמורים לראות מכאן את הרי מואב. איזור עני מאוד, לא מטופל על ידי אף רשות, ישראלית או פלסטינית. 
חצר הגן: מוקפת בגדר רשת. מתקני המשחק הרוסים, השער שבור. החצר חפה מכל ירק – קו המים עדין לא מגיע לגן ולרוב הכפר, למרות שהצינור מסתיים ממש ממול.
הגן, כפי שכבר ראינו (וצילמנו) בביקורינו הקודמים, מכמיר לב: חדר קטן, בטון חשוף, מעט קישוטים על הקיר – רובם קרועים - ערימת צעצועים ישנים בפינה.
ארון משרדי פתוח עמוס בערבוביה, מעט חוברות (הנחשבות כאן לספרים) והרכבות פאזל – רובן ברמה של הגיל הרך. לוח עץ קטנטן עם גירים צבעוניים, כיריים גז עם בלון גז בפינה, "שולחן הגננת" בפינה הנגדית, הרבה כיסאות פלסטיק לילדים, 5 שולחנות פלסטיק לילדים. 2 חלונות קטנים מרושתים בסורגים צפופים.
דלת המתכת לא צבועה, החלון בדלת שבור, מרושת בסורגים.  

התיישבנו ליד השולחנות. חם מאוד, אבל לא שותים בגלל הרמדאן ומפאת כבוד להודא ולעיד. הסברנו שבביקורנו זה, השלישי במספר, מטרתנו לערוך יחד עם הודא רישום של צרכי הגן. 

בגן כ-30 ילדים, בגילאי 4-5. מכאן הם יוצאים לבית הספר. הרשות הפלסטינית מממנת את שכר המורים בבית הספר, אולם אין טיפול – בודאי לא מצד ישראל (שטח C) – בגילאים קטנים יותר.
הגן הוקם לפני כ-4 שנים באמצאות תרומה של אונר"א. הודא, שסיימה שנת לימודים (אולי יותר) בסמינר, גרה בכפר (לאחר נישואין), ולקחה על עצמה את הגן. אונרא הייתה אמורה לשלם את משכורתה, כ-500 ₪ בחודש, אבל בפועל לא משלמת כבר די הרבה זמן. הודא ממשיכה להפעיל את הגן בהתנדבות. הכסף שניתן לבניית הגן לא הספיק, ולכן אין גג בנוי אלא גג פח, ואין שירותים – יש רק מבנה בחוץ.  
בבוקר הודא מסדרת את 5 השולחנות במרכז. סביב כל שולחן, המיועד ל-4 ילדים, מצטופפים כ-6 ילדים. הודא מנסה להפריד בין הילדים הקטנים לגילאי גן חובה, אותם היא מלמדת קרוא וכתוב, וקצת חשבון. אין סייעת. הילדים מבלים בגן כ-4-5 שעות. ההורים או האחים הגדולים מביאים אותם. הילדים באים בשמחה. על מנת להכין תה הודא מוציאה את בלון הגז החוצה. לפעמים מביאה דברי מאפה מביתה.
הילדים הגדולים של הכפר מחבלים בציוד ובמבנה. הם הרסו את מתקני השעשועים, שברו את חלון הדלת, פעם פרקו חלק מגג הפח ונכנסו ולקחו צעצועים. בגלל זה בלון הגז נשמר בתוך הגן.

צרכים דחופים:
בניה: השלמת הגג, השירותים, הגבהת הרצפה – כך שהגשם לא יכנס פנימה בחורף.
תיקון וצביעת הדלת.
קשר עם אנשי חינוך, בעקר גננות.
ארון מתכת סגור עבור הצעצועים: ימנע אבק ואולי יהיו פחות פריצות.
ספרים, צעצועים. לוח קיר לתליית ציורי ילדים.
תוספת שלנו: אולי גם צביעת הגן כולו – כך שישרה קצת יותר עליזות.

בשעה שדיברנו בא מוחמד, הקבלן שבנה את הגן. החלה התמקחות בין מוחמד לעיד על עלות בניית הגג ושאר העבודות -השלמת השירותים והגבהת הרצפה. אנחנו הסברנו שלנו אין כספים, אולם בכוונתנו לפנות לקרן בריטית שאהוד מקבוצת הכפרים הציע, המממנת פרויקטים מסוג זה. כי באמת – ממש לא ניתן לפעול בתנאים הקיימים.

בינתיים, תמר גולן שלנו כבר הציעה תרומה מרשימה, ואנו התחלנו להכין את הפניה לקרן הבריטית. הפניה תעשה, כמובן, בשם הקבוצה הדרומית של מחסום-watch.