ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יום א' 25.8.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
רותי ת', חסידה ש' (מדווחת)
25/08/2013
|
בוקר

טורה (שקד) 07.00 - 08.10
 

שהינו כאן זמן רב מהרגיל. לכאורה, הכל היה תקין, ובכל כמה דקות יצא אדם מצד הכפר לצד מרחב התפרinfo-icon, אבל היה רעש, צעקות ומריבות בצד הכפר. בניגוד לפעמים קודמות, היה קשה לראות ממקום עמדנו את הנעשה בצד השני של המחסום, אבל רוב היוצאים התלוננו, אחד אפילו הראה לנו סימני דחיפה על אמת ידו. אנשים רבו בעיקר על ענייני התור, בינם לבין עצמם. שמענו גם צעקות של נשים. היו אלה נשים מטורה שיש להן חלקות זיתים בסביבת הבית הבודד, היינו בשטח הגדה, והחיילים לא הבינו זאת ולא נתנו להן לעבור. אחרי כמה דקות העניין הסתדר.

חיכינו לילדי ביה"ס, אבל הגיעו בעיקר הגדולים. הם עוברים בשרוולי המחסום אך אינם נעצרים לבדיקה.

מורה אחת עברה מטורה והמתינה להסעה. היא מלמדת בכיתות א' וד' , גרה בטורה, אבל אין שם עבודה, לכן היא עובדת בברטעה. המשמעות: לעבור בכל יום במחסום ולהמתין להסעה לברטעה. היום היא בוודאי אחרה לעבודה.

בערך בשעה שמונה השתרר שקט. כולם כבר עברו.

 

בדרכנו למחסום ברטעה לקחנו 2 טרמפיסטים: אחד להתנחלות ריחן ואחד לברטעה. כששאלנו את הישראלי אם הוא גר בריחן הוא אמר "בהתנחבלות". מדוע אתה אומר זאת? כי כך אתן בוודאי רואות את המושב הזה. לא התווכחנו. הפלסטיני שהיה בבירור ביחסי ידידות עם הישראלי, ואנחנו אמרנו לו שההתנחלות יושבת על אדמה פלסטינית, הגיב: מה זה חשוב. זאת אדמה של כולנו. כולנו בני אברהם אבינו, וכולם לחיות ביחד, לאכול ולשתות ולהיות חברים. הוא עצמו גר בטורה ומחזיק בחנות מכולת קטנה בברטעה.