עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

צופות: 
מילי מאסס, חוה הלוי (מדווחות)
28/06/2011
|
בוקר

 

הלכנו כדי לצפות בהמשך משפטו של מחמוד וג'יה מוחמד תמימי בן ה 14 מנבי צאלח, העצור מאז 12.4.11.

דיווחה של חוה הלוי:

אולם מס. 2

שופטת: שרון ריבלין – אחאי 

סנגור: עו"ד אכרם סמארה

 

כרגיל, יריד בירוקראטי. אין רשימות דיונים בשום מקום. המתורגמן שפנינו אליו התריס בפנינו שהוא שם את הרשימות בבוקר ואמר שהוא יביא העתקים נוספים. זה לא קרה ולכן אין לנו מספרי ת.ז.

שלושה או ארבעה עורכי דין בכל רגע נתון מדברים עם השופטת. תיקים נכנסים ויוצאים, עצירים נכנסים בזוגות או בשלשות אזוקים זה לזה, ויוצאים מבלי שראינו מה קורה. מתורגמנים נכנסים ויוצאים, מאבטחים ואנשי שב"ס ובני משפחה שיושבים תמיד רק בשורה האחרונה ומנצלים את ההפסקות וגם את זמן הדיונים לשיחה ועדכונים עם העצורים. המתורגמן מתרגם לפעמים...

 

מחמוד תמימיהוא ילד קטן ובהיר המואשם בזריקת אבנים. גם בעניינו התקיים אותו ההליך. עו"ד סמארה דיבר עם השופטת ועם התובעת כשהן מדברות באופן סימולטני עם עוד כמה עורכי דין, ואחרי כמה דקות הוא יצא ובידו הנייר הקובע כנראה שהישיבה בעניינו נדחית שוב.

 

עו"ד סמארה ייצג גם את פיראס חליל יוסף בדראן בן 20  ממחנה הפליטים קלנדיה, שמואשם בהחזקת אמלח ונשק. הוא היה בכלא 17 חודשים, השתחרר לפני חודשיים ושוב נעצר. עורך הדין אמר לנו שהוא נראה ברור בקלטת כשהוא מחזיק בידו בקבוק תבערה. בפסק הדין באה לידי ביטוי הצדקנות והגישה הפטרנליסטית של השופטת הצבאית. היא גזרה עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מהם 8 חודשי מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו על אותה עבירה, ועוד 18 חודשים על תנאי למשך 5 שנים, ועוד 3 חודשים על תנאי על עבירת כניסה לישראל ללא אישור, וקנס של 2000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתם, וכך אמרה: בפסק הדין הקודם הוא זכה להתחשבות מצד בית המשפט, לא ניצל את ההזדמנות (הזדמנות!! למה? הציעו לו מלגה לפרינסטון?) וחזר על מעשיו. הוא מבוגר משותפיו לעבירה. השותפים הודו והתחרטו והוא לא לקח אחריות על מעשיו (כלומר הוא לא הודה).

עו"ד סמארה שלל את אמינות דבריו של האב שאמר לנו שלבן יש תנור ע"י המחסום, והוא נתפס פשוט כי היה במקום, ואמר שהעבירה תועדה במצלמה. לדבריו חישוב העונש של השופטת היה נכון. 

 

סלאח חמאמרהמחוסאן, בן 18.5 המואשם בזריקת חפצים.

עו"ד אכרם סמארה.

סלאח נעצר לפני שבוע. במקום נוכחים ידידי המשפחה ולא הוריו או בני משפחה אחרים. לשאלתנו למה לא באו ההורים ענו לי שכל שבוע יש ישיבה והם אינם יכולים לבוא כל פעם. התשובה תמוהה לנוכח העובדה שהוא נעצר רק לפני שבוע, וזו כנראה הישיבה הראשונה בעניינו.

שוב, דחייה ל  25.7.11.

 

 

אולם מס. 3

השופט: מאיר לחן

התובע: סגן מוע'ירה סרחאן

סנגור: עו"ד נרי רמתי

 

מוחמד אחמד גנימאת, ת.ז. 852724624

מואשם בתקיפת שוטר.

התובע ביקש להאריך את מעצרו בעוד 3 ימים לצורך הכנת כתב אישום.

המדובר בהפגנה בהתנחלות כרמי צור. הצבא הכריז על השטח כשטח צבאי סגור, אבל מוחמד לא עזב את המקום למרות שידע על ההכרזה. הוא התנגד למעצר והחיילים הצטרכו להפעיל כוח סביר על מנת לעצרו.

[מנסיוני, כל אימת שמדובר על כוח סביר שהפעילו החיילים, מדובר באלימות פרועה. אבל מי יכול להגדיר מה זה כוח סביר? סביר בעיני מי?].

בכל אופן העו"ד ביקש לדון רק בחלופת מעצר שפרושה שהבחור ישוחרר עד למשפט.

התביעה הגישה פסק דין תקדימי כראיה, הסנגור שלל את ההקבלה של התביעה בין המקרים שלגביהם הייתה הפסיקה האמורה, וגם הוא (הסנגור) הגיש פסיקה תקדימית. אבל מה שמעניין הוא מה קרה בשעת ההפגנה במקום. החשוד נעצר עם שתי פעילות שוודיות, שאף הן הואשמו בתקיפת קצין, ואחת מהן נחשדה שהפילה את הקצין על הרצפה ובעטה בו. בית המשפט קבע שיש ראיות לכאורה לתקיפת קצין אבל מצאו חלופת מעצר שתאיין את המסוכנות. במקרה שלפנינו מדובר בבחור שהשתתף בהפגנה נגד גזילת האדמות של כפרו, אין לו עבר רלוונטי, התקיפה לא הייתה חמורה במיוחד, ויש אפשרויות אחרות חוץ ממעצר עד תום ההליכים: אפשר להרחיקו מאזור הסכסוך ואפשר לחתום במשטרה בימי ההפגנות (שבת).

אחותו של החשוד, הוסיף העו"ד, חולה בלוקמיה והיא צריכה לנסוע לירדן לשלושה ימים, והחשוד צריך ללוות אותה, וזאת הייתה עילה נוספת לבקשת הסנגור למצוא חלופת מעצר ולא מעצר עד תום ההליכים.

אז מה יש לנו עד עכשיו? שתי שוודיות ובחור פלסטיני שהשתתפו בהפגנה נגד גזילת האדמות. השוודיות שוחררו – האחת בערבות עצמית והשנייה בבית משפט השלום בירושלים [טוב, הן שוודיות] ומוחמד, שהואשם גם הוא בהפרת הוראה בדבר שטח צבאי סגורinfo-icon.

פסק הדין: הארכת מעצרו של המשיב  ב 3 ימים לצורך הגשת כתב אישום עד ה-30.6.11. ההגנה תערער על הפסיקה. יהיה מעניין לעקוב.

 

דיווחה של מילי מאסס:

השופט: יאיר נהוראי

הסנגור: טארק ברגות

סלאח אבוגרבייה, בן 27, נעצר לפני 8 ימים באשמה שהיה שותף לרצח של שני מבוגרים (אבות לילדים) בענאתא לפני שנה. בשלב זה נבדק האליבי של הנאשם. חוקר השב"כ טוען שהאליבי אינו מהימן. העד שראה את הנאשם במקום אחר בשעת הרצח נאשם אף הוא כשותף לעבירה. השופט מנחה את עורך הדין שלא ינסה להפריך את טענת התביעה בשלב זה מאחר שהחקירה בעיצומה, אלא יבקש מן הנאשם שמות של עדים נוספים שראו אותו במקום בו הוא טוען שהיה. הנאשם אומר שנתן שמות רבים אך החוקרים התעלמו מכך. הוא מונה 4 שמות נוספים של אנשים שראו אותו בשעות שבהן היה צריך להיות בענאתא, אילו השתתף ברצח.

התביעה לא הביאה איכון טלפונים שנדרש כדי לבחון את האליבי. היא דרשה לעצור את הנאשם ל 15 יום נוספים כדי שתוכל להשלים את החקירה. בהסכמה הוחלט על הארכת המעצר בעשרה ימים . כדי לאפשר לחוקרים לבדוק את העדים שאת שמותיהם מסר הנאשם ולהביא את איכון הטלפונים.

ב 7.7.11 יתקיים המשך הדיון בטענת האליבי של הנאשם בפני שופט המעצרים.  

 

עו"ד חאלד אל אעראג' ייצג את אחמד סלימאן אבו מפרח, בן 19.

האישום: זריקת אבנים לפני שנתיים ולפני שנה.

לגבי האישום שהנאשם זרק אבנים לפני שנתיים טען הסנגור שהנאשם היה אז בן 17. במשך השנתיים שחלפו הנאשם שינה את מהלך חייו. המשך מעצר יגרום להפרעה קשה במהלך לימודיו בבית ספר לשוטרים במצרים. לגבי האישום מלפני שנה טען הסנגור שבאותה עת כבר שהה הנאשם במצרים.

התברר שהסנגור טעה, ובמועד שקבעה התביעה "לפני שנה" הנאשם היה עדיין בישראל. אבל אז, טען הסנגור, למד הנאשם לבחינות הבגרות, ולא סביר שהשתתף ביידוי אבנים.  

גם הפעם חרג השופט מתפקידו כבורר (כפי שנהוג בשיטה המשפטית בארץ), ופנה אל התביעה שתשקול את עמדתה, באמרו שאמנם האשמה היא חמורה, אך "לפני שנה" הוא מועד בלתי מוגדר. האישום מתייחס ליידוי אבנים שהשתתפה בו קבוצה שלמה, ויהיה קשה לזהות את הנאשם. בעיקר חזר ואמר שהנאשם שינה את חייו. הוא מכשיר את עצמו להיות אזרח טוב. הוא לחץ על התביעה להגיע להסכם, ושני הצדדים יצאו מהאולם.

בשיחה טלפונית עם עו"ד אל אעראג' הוא סיפר לי שלא הגיע להסכם עם התביעה. שני הצדדים חזרו לבית המשפט, והסנגור חזר וטען שלא ייתכן שהנאשם השתתף ביידוי אבנים לפני שנה, מכיוון שלמד לבחינות הבגרות והגיע להישגים מצוינים שזיכו אותו בלימודים בהם הוא משתתף היום.

השופט שחרר את הבחור.