בית לחם (300), יום ו' 2.8.13, בוקר

יום ששי הרביעי ברמדאן

זרם בלתי פוסק של מתפללות ומתפללים. התהליך מהיר מאד. ההקפדה על "הגילים" היתה מאד קפדנית. צעירים שהצליחו לעבור את הסינון הראשוני בכניסה למחסום נעצרו בנקודת הביקורת השניה ונשלחו על עקבותיהם. התרשמנו כי השבוע היו יותר נידחים מאשר בשבועות הקודמים. מנועים למיניהם נעצרו ממש ביציאה מצדו הישראלי של המחסום, תעודות הזהות נלקחו מהם והם אורגנו בקבוצות. כאשר הייתה קבוצה גדולה מספיק החזירו אותם ובצאתם מהמחסום החזירו לכולם את תעודות הזהות.

החיילים היו זהירים מאד בעניין ובררו היטב היטב האם כולם אכן קיבלו את התעודה וכפי שהסביר לי חייל "אח"כ לחפש את התעודה זה סיפור לא טוב".

הנשים עברו במעבר המיוחד להן, שהפעם עמד בו מצנן, מה שאולי הקל מעט על החום ששרר היום. כמו בשבועות הקודמים היו גם היום נשים אחדות שהתמוטטו ונדרשו לעזרת הסהר האדום.  במשך הבוקר קרתה תקלה במערכת המחשבים ועלול היה להווצר "פקק". קצין משטרה  שהיה במקום חזה את הבעיה ופתח שער נוסף בכניסה העליונה של המחסום ובכך נמנע עיכוב במעבר.

התנהגות החיילים היתה ראויה וקציני המינהל היו זמינים בכל הזמן ששהינו במחסום לענות על כל בעיה.

ראוי לציין את הפעילות של אנשי הסהר האדום, שהיו מאירי פנים והתרשמנו כי היו מקצועיים. הז'קטים הזוהרים שלהם הבליטו אותם כאנשי עזרה ראשונה ולרופא שביניהם היו דרגות על הכתף.

ההערה משבוע שעבר על התנהגות אנשי החברה האזרחית כנראה עשתה את שלה כי הפעם הם התנהגו טוב יותר. 

שיתןף הפעולה בין הקצינים הפלסטינים והישראלים חשוב ויעיל.