ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ו' 2.8.13, בוקר
יום שישי הרביעי של הרמדאן
מעבר הזיתים
זרם קבוע של עוברים, אך הרושם שמספרם נמוך לעומת השנה שעברה. לא נוצר תור ארוך שאילץ אנשים להמתין בשמש.
כוחות בטחון פלסטינים היו השבוע בנוכחות מוגברת ולקחו חלק פעיל בהתנהלות: היפנו מסורבים לטיפול נוסף של איש מת"ק
או קצין בכיר והרחיקו את המסורבים מהמחסום. בכך מנעו את העימותים בין שוטרי המג"ב לבין הצעירים המסורבים שבשבועות קודמים היו טעונים מאוד.
המסורבים היו, כרגיל, בקבוצת הגיל 12-40. ניכר שהבודקים לא היו מודעים לאפשרות להעביר בני 13-16 על-פי הערכת מצב במקום -
עלפי ההנחיות שפורסמו באתר מתאם הפעולות בשטחים. הקצין המפקד הביט בעיון, אך ההנחיה לא הועברה לכל הבודקים. הצלחנו, במקרים מסוימים, לאפשר לנערים מתחת לגיל 16 לעבור.
סוג נוסף של בעיה היה - צעירים שהגיעו למחסום עם היתרים לביקורי משפחה. לחלק מהם הייתה חותמת בעברית שהאישור אינו תקף בשישי שבת, לחלק – לא הייתה חותמת. קצין משטרה הסביר לנו שהעדר החותמת הוא טעות שנובעת ממספר ההיתרים הרב שהונפק (רב?) ושהמטרה להקטין את הצפיפות במסגדים (בשבת?). בהתערבותנו, לאחר שיקול דעת נוסף 2 צעירים מקטגוריה זו עברו.
סיפורה של המלוחיה (מין ירק עלים שנועד לתבשילים): פלסטינית ובנה רצו לעבור כאשר ברשותם 2 שקיות מלוחיה. קצינת מת"ק אמרה שאי-אפשר מפני שזו כמות מסחרית. סימולטנית איש או"ם ואנחנו אמרנו שמלוחיה מתכווצת מאוד בבישול ומה שנותר מתכולתן של שתי שקיות הוא שתי קעריות קטנות. הגיעו עוד קצינים, דנו בכובד ראש בסוגיית המלוחיה ונטו להתרצות. אך אז הבחין אחד מהם בתיק שאחז הילד. תכולת התיק נבדקה ונמצאו בו צעצועי פלסטיק רבים באריזתם המקורית. "זה כבר יותר מדי" הכריזו הקצינים והאישה הלכה חזרה. הסיפור חילץ מאחד ממשקיפי האו"ם את הקושיה הבאה: הרי בודקים את התיקים במגנומטרים, אז מה הבעיה? לא מצאנו תשובה...