קלנדיה, יום ו' 26.7.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רוני המרמן, ויוי צורי ותמר פלישמן (מדווחת)
26/07/2013
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

יום השישי השלישי לחדש הרמדאן

 

גם ביום השישי הזה כבקודמיו נשמרו הנהלים בקפידה, ההוראות שוננו, הקריטריונים היו קשוחים, האיסורים היו ידועים והסדר נשמר.

כי רק כך, בקריטריונים ובסדר מלווים ברובים שלופים, באלות דרוכות, בשנאה הנבטת מעיני האמונים על הסדר ובקול שבגווניו נשמעים אדנות וזלזול, רק כך, כשלא נותר סדק לאלתור או לרוחב לב - הסדר הוא מופתי והלב מאובן.

רק כך אפשר לשלוט ולווסת את נהירתם של עשרות אלפי בני אדם המתדפקים על השערים, רק בתוקף אלו אפשר להחזיר לאחור רבים כל כך, להיאטם בפני תחנוני בני אדם העושים את הדרך משעת הזריחה, הנושאים שטיח תפילה על שכם ומוכי חום ומותשים מהצום הגיעו לפתחו של מחסום קלנדיה מקווים לטוב.

 

רק בתוקף הקריטריונים והסדר אפשר בהניף יד והרמת קול להשפיל אב לעיני ילדיו האוחזים בידיו והנושאים אליו עיניים כלות, רק בשם הסדר אפשר להתיש מבוגרים וילדים שאלות קנטרניות ולחקור ילדים על שמות אחיהם וסדר לידתם או לשאול אדם: "כמה אחמדים יש לך במשפחה?"

בשם חוקי היום הזה מופרדות נשים מבעליהן וסבים וסבות מנכדיהם, נשים נאלצות להמתין זמן רב בשמש הקופחת עד שיופיעו או לא הבעלים.

 

וכשהמערכת מתהדרת בהקלות הניתנות לפלסטינים לרגל חג הרמדאן, יש תחושה של חמיצות וכזב, אולי משום שמשמעות האישורים היא בעיקרה איסורים, כי הילדים/הגברים שגילם נע בין 12 ל 40 - מנועים מלקיים את מצוות דתם, ומשום שבאותן שעות שבין שחר לצהרי היום חדלים להתקיים אישורי מעבר אחרים, אין פלא שאלפים רבים שברשותם אישורי מעבר מסיבות עבודה או בריאות או ביקור משפחות, הגיעו מבעוד לילה לרחבת מסגד אל-אקצה, לנו שם והמתינו לצהרי יום השישי כדי לקיים את התפילה.

 

על קיום הסדר כהלכתו חשבו עד אחרון הפרטים ואפילו את אנשי הסהר האדום מישטרו לשם כך. הם, העושים מלאכתם בהתנדבות, נדרשו להגיש את מועמדותם במשרדי המנהל האזרחי בטרם חודש הרמדאן, שם ערכו להם "פרופילינג": בדקו את מידת מסוכנותם ובסופו של תהליך הנפיקו רשימה הכוללת 25 שמות המורשים לשהות במתחם הפנימי המצוי בסוג של סטריליות ביחס לכלל הפלסטינים (מסימני הגזענות הלא סמויה שלפיה השהייה או ההמתנה או העמידה בשטח העצום הזה אסורה לפלסטינים. מותר להם רק לנוע מפתח אחד למשנהו לפי פקודת הריבון). מתנדבי הסהר האדום שלא עברו את סינון המערכת נאלצו לעמוד מחוץ לחסימות המתכת והבטון.

 

המוח שקדח את התבשיל המוזר הזה, מנפיק בכל שבוע אזיק פלסטיק צבעוני, שקצין מת"קinfo-icon עונד בכל בוקר יום שישי על אמת ידם של "הנבחרים" כדי שלא יתחכמו ויתחלפו. ומחשש פן יכינו מבעוד יום אזיקים וחלילה יערימו על המערכת, בכל שבוע מוחלף צבעו של האזיק.

ביום שישי השלישי לחודש הרמדאן צבע האזיק היה אדום.

 

את מהלך העניינים והסדר בשעות המיועדות למעבר לתפילת יום השישי באל-אקצה סיכמו הקצינים והשוטרים בשביעות רצון רבה. פחות מרוצים היו בני האדם שנמנע מעברם. ואיש אחד שנהדף בגסות ובאלימות בידי שוטרי מג"ב קרא אלי: "תצלמי!" והעומדים לידו – צמודים זה לגופו של זה נדחפים לאחור כאילו היו דבוקת אדם חיזקו את בקשתו בהנהון ראש.

כי החרפה והבושה והכלימה אינה שלהם. היא שלנו. וצלמתי, אותו ואותם ואותנו.