קלנדיה, יום א' 7.7.13, בוקר

צופות: 
מאירה ו., ליליאנה פ. (מדווחת) מתרגם: צ'רלס ק.
07/07/2013
|
בוקר

 

הגענו למחסום בשעה 05:00.  התורים הגיעו עד למוכר התה/קפה.  כל חמשת השערים היו פתוחים, כך שההתקדמות הייתה אמורה להיות מהירה יותר.

המתנדבת האקומנית אמרה כי ההתנהלות איטית מאוד.  בשעה 06:45 התקשרתי למת"ק והעבירו אותי לחיילת.  היא אמרה כי היא תגיע בעוד דקות אחדות, ותבדוק.  לפני התנהלותה, היא חדשה במחסום. לא ראיתי אותה קודם.

מישהו קרא למתנדבת האקומנית להודיע כי הקרוסלה ביציאה תקועה ואי אפשר לצאת מצדו השני של המחסום.

לקח לה 50 דקות לעבור דרך שער מס' 1.  היא אמרה כי גלאי המתכות לא פעל; תיקים הועברו דרכו 4-5 פעמים.  אנשים שאת תיקיהם לא הצליחו לסרוק נאלצו להשאירם במקום.  המתנדבת נבדקה משך ארבע דקות.  הדרכון והויזה שלה נבדקו בקפדנות.

השער ההומניטרי נפתח בשעה 06:05.  רבים ניסו לעבור בו בגלל התור הארוך אשר באותה עת נמשך על למגרש החנייה.  השוטר, הותיק במקום, היה מאוד לא נחמד, צועק "אחורה, אחורה" לכל מי אשר לא ציית להוראות הקובעות מי רשאי לעבור בשער ההומניטרי.

שאלתי אותו שאלה; הוא ירק לי תשובה: אין זה מענייניך!  ותוכלי לכבתוב את זה בדו"ח!

מתנדבת אקומנית שנייה שהגיעה לצד שלנו עברה בחזרה; לקח לה 55 דקות.

עזבנו בשעה 07:00.  התור היה ארוך, אבל חזר למצבו הרגיל וזרם.