אבו דיס (הפשפש), ענאתא-שועפאט, יום ו' 12.7.13, בוקר
יום שישי הראשון של רמדאן
ענאתא
הגענו מעט אחרי שעה 9 ומצאנו מחסום שומם, מוקדם מדי כיוון שהתפילה השנה מתחילה לאחר השעה 13.
מאוחר יותר החלו להגיע אנשים, רובם באוטובוסים ציבוריים.
כשמגיע אוטובוס לכיכר שלפני המחסום - מתחיל הסינון הראשוני: בעלי תעודות כחולות נשארים, השאר יורדים ומופנים למעבר הולכי הרגל. מי מהם שיעבור את המחסום, ייאלץ ללכת כברת דרך ארוכה אל מחוץ למתחם המחסום רבתי, כדי לעלות שוב על האוטובוס.
הראשונים המסורבים הם זוג מבוגר ובנם הבוגר. לאישה, בת 65, כתוב בתעודת הזהות שהיא מתגוררת בג'נין. לכן נשלחה לעבור בקלנדיה. רק לבעלי תעודות שכתובת המגורים היא ענאתא-שועפאט מותר לעבור במחסום זה. מדוע אדם "כשר" במחסום אחד ואינו "כשר" במחסום אחר? אולי ישנו הגיון לתקנה זו בימי חול, בהם המחסום עמוס בבקרים. אבל בחג? לא היה כאן עומס, וזמן המעבר קצר בהרבה מאשר בקלנדיה. אנשים רבים הוחזרו מאותה סיבה.
הוחזרו גם נערים שלא היו מלווים בהורים.
סנדוקא מגיע לביקור. מודה לנו על הנוכחות. לפתע הוא מבחין ששני מכסי ביוב ביציאה ממגרש החניה נמצאים במקומם. במשך תקופה ארוכה פתחי הביוב היו פעורים וסיכנו את בטיחות ההולכים, מזל שלכבוד הרמדאן מישהו החליט לכסות