דרום הר חברון, חברון, מעבר מיתר-סנסנה, יום א' 16.6.13, בוקר

צופות: 
לאה שקדיאל, ד' - אורח כמעט קבוע, יעל אגמון (מדווחת)
16/06/2013
|
בוקר

מעבר מיתר - סנסנה

השעה 6.00 בבוקר.

בכניסה טור ארוך של מכוניות המחכות לעובדים לקחתם לעבודה, והמון שב"חיםinfo-icon יורדים מהגבעות בריצה לכיוון רכבי ההסעות. דווחנו הן על ידי בעלי הבסטות והן על ידי הבין-לאומיים שהיום המחסום נפתח בשעה 3.45 לשמחת כולם, הרכילות טענה "שהמנהל הגדול" במחסום וכולם מעוניינים לרצות אותו. בהמשך אנחנו למדות שהרכילות היא רק רכילות.

6.16 אני מתקשרת למנהל המחסום ותופסת אותו בביתו כנראה. בצד הפלסטיני של המחסום אנחנו פוגשות אדם שאיבד ביום ה', 13.6.13 את כל תעודותיו בצד הישראלי של המחסום ועכשיו, היות ואין לו תעודות, איננו יכול לעבור לחפשן, לא כל שכן לעבוד. כאמור אני פונה למנהל המחסום, בעודי עומדת ליד האיש. ולמרות שזו איננה משמרתו, הוא מבטיח לבדוק האם במקרה נמצאו התעודות. ואכן, כפי שהבטיח, הוא חוזר אלי כעבור מספר דקות. לצערו התעודות אינן, אבל הוא מבטיח שבהמשך היום כאשר יגיע לשם הוא יבדוק גם במצלמות. הוא מבקש ממני פרטים נוספים, השעה שבה חזר אותו אדם, ומבקש ממני להשאיר אצלי את פרטי האיש, כך שאם ימצאו הדברים נוכל לאתרו. לסיום השיחה הוא שואל אותי האם התורים בתרקומיא באמת כל כך ארוכים והמצב אכן גרוע כפי שתואר בכתבתה של עמירה הס. לא נותר לי אלא לספר לו שזה נכון, ושהיינו שמחות אם היה מלמד את מקבילו בתרקומיא איך צריך לעבוד וכיצד להתייחס לאנשים.

מעוללות הבירוקרטיה:  פנה אלינו צעיר ששוחרר בערבות וצריך להגיע לישראל לצורך ריצוי עונשו, אבל איננו יכול להיכנס כי תעודותיו נשארו בישראל, ובמחשב מופיע שהינו מנוע כניסה.

עזבנו את המקום לאחר שנתנו לשני אנשים את הטלפונים של חיה אופק וסילביה.

 

דרום הר חברון

צומת מעון - בתחנת האוטובוס רכב צבאי שומר על הממתינים לאוטובוס.

באשתמוע ממשיכים לבנות וקבוצה גדולה של אורחים מקבלת הסבר כלשהו ליד הבניה החדשה. 

 

חברון

בציר המתפללים – בקטע העולה לכיוון קריית ארבע שני גיפים צבאיים חוסמים את הדרך, אין מעוכביםinfo-icon.

בכניסה למערת המכפלה אפילו לא מסתכלים עלינו. סיבוב קצר בחברון, אין לימודים והחיילים נראים מובטלים.