דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פאוואר, יום ג' 18.6.13, בוקר

צופות: 
נתניה ג. מיכל צ. (מדווחת)
18/06/2013
|
בוקר

 

דרום הר חברון

טוב, כמו בכל יום ג' נסענו לראות אולי מסיימים את הכיבוש במקרה.

עד לצומת דורא אל פאוור הכל שקט ומשעמם. שם, בצד של אל פאוור, המון חיילות בשדה, לבושות טריקו אזרחי ומכנסי דג"מח, וחיילים מאובזרים מאד מכתרים אותן. הן מקבלות הסברים כנראה במסגרת קורס כל שהוא.

ה"מורעלות" הקרביות. מעניין כמה מהן תצטרפנה אחר כך ל"שוברות שתיקה". ממשיכים הלאה.

גם למרגלות בית חגי ליד השער החסום בכניסה הדרומית לחברון, שוב חיילות בשדה לבושות רק חולצות טריקו ומכנסי צבא, מוקפות בחיילים שעוטים על עצמם כל אלה. מוזר, או שמא הילת הנשיות שלהן תגן עליהן מכל רע? תרגיל.

 

חברון

השומר הלבבי בכניסה לקרית ארבע מקדמנו כתמיד: "מה שלומכם? הכל בסדר?"

אבל משאיר את השער סגור, מגיף את חלון הזכוכית ומדבר עם מישהו בטלפון.

"אתן צריכות לחכות לאישור להיכנס", הוא אומר. "מה קרה?" שאלנו. הוא מושך בכתפיו, ארשת מסתורין נסוכה על פניו. "יש משהו, לא יודע, זה מה שהמשטרה מסרה לי."

ובינתיים חשוב לו מאד לדבר איתנו "להנעים "את זמננו.

 

"בגלל תג מחיר?" שאלנו. "אולי מפחדים מאיתנו?!"

"אני מאד נגד תג מחיר!" הוא אומר ופוצח בנאום ומנסה לשכנע שזה הכל פרובוקציות של השב"כ.

"עובדה, עד  היום לא תפסו אף אחד. איך את מסבירה את זה?"

ניסיון קטן לענות לו  מחזק את ההבנה המייאשת שזה "דו שיח של חרשים" ואין הרבה טעם בו.

"תבדוק אם אנחנו יכולות כבר להיכנס" ביקשתי שוב. שוב לחשושים ממכשירי קשר, "עוד לא, מחכים לאישור ממפקדת החטיבה. הוא אומר, וממשיך לפרוש את משנתו בסקירה היסטורית מאז מלחמת ששת הימים עד היום. "עכשיו, תשאלי את ערביי חברון כמה טוב להם ככה, ובכלל הם לא רוצים לשנות כלום!!" איזה נרטיב נפלא המתנחלים בנו לעצמם.

קצין הבידור מטעם עצמו נלהב להסביר את כל הסיפור. לנו כבר אין סבלנות "תבדוק שוב מה המצב איתנו." "עוד אין אישור להכניסכם." התייעצות עם חנה בר"ג וטלפונים לאנשי צבא לא מקדמים אותנו.

 

התשובה הסופית נשמעת ממכשיר הקשר. ממפקדת החטיבה אין אישור להכניסנו היום לחברון.

חנה שמעה ברדיו על איזשהו אירוע בחברון. השומר מספר על משהו כמו תרגיל. חנה מייעצת לנו לחזור הביתה ולתת אמון היום בסיפור כמות שהוא ולקוות שאין בו שום רמיזה לשינוי מדיניות לגבינו. ויתרנו, ולא נכנסנו לחברון.

נסענו לכיוון בית ענון והמחסום ההומניטארי, אולי יהיו רמזים לפעילות כזו או אחרת. הכל שקט, שום דבר לא התרחש גם שם. החלטנו לצלצל לידידינו מחברון. חלקם אמרו שהכל רגוע ולא רואים שום דבר. לבסוף נפתרה התעלומה: ברור קצר העלה שקצינים בכירים מאד של צהל היו בסיור באזור ציר המתפללים בואכה "בית המכפלה", אז לא הרשו לתיירים ולשכמותינו להיכנס היום לאזור.

 

בקשה- כל מי מהשלטונות שקורא את דוחותינו:

בית המריבה נמצא ביןביה"ס אל פייחא לבנות וביה"ס אל אברהמיה לבנים. עוברת בי חלחלה -

איך יתנהלו חיי הילדים והמורים שם אם המתנחלים "יתקעו שם כמו עצם בגרון" ובעקבותיהם כל מנגנון השמירה על חייהם? מי  ששכל בקדקודו ורואה את חבית אבק השרפה הזאת, אנא!! גם אם ניסיתם להסתיר כוונות כאלה ואחרות, אנשים יודעים וחוששים, ואנחנו נמשיך לדווח גם אם נוכחותנו היום הייתה מסוכנת ומיותרת לכוחות הביטחון. לא נאפשר אכלוס מתנחלים בבית הזה.