קלנדיה, יום א' 16.6.13, בוקר

הגענו בשעה 05:00.  הבוקר נראה כי התור התקדם בקצב סביר, ואנשים לא נראו עייפים ומותשים במיוחד.  עושה רושם כי 2500 האנשים הבוקר יעברו אחרי המתנה של פחות מחצי שעה.

ואז הבחנו באדם עם ילדה קטנה.  ניגשנו אליהם.  לילדה בת החמש מחלת דם נדירה, והם נוסעים להדסה עין כרם כל שלושה שבועות לקבל טיפול.  הם מרוצים מאוד מהטיפול, אך בכל פעם לוקח להם המון זמן להגיע מהכפר שלהם ליד ג'נין.  עליהם לקום בשעה 04:00, לערך, כדי להגיע בזמן לבית החולים.  שאלתי את האב האם ידוע לו על שירות המתנדבים האוספים חולים מהמחסומים ומסיעים אותם לבתי החולים.  הוא לא ידע על השרות.  נתתי לו את מספר הטלפון של הרכז הירושלמי אשר מדבר ערבית, ואנו תקווה כי להבא מטרד הנסיעה יוקל. 

פנה אלינו אדם אשר אשתו לא ראתה את אמה בעזה יותר מחמש שנים.  הוא ניסה להשיג היתר אך ללא הצלחה.  הבטחנו לנסות לעזור.  גם המעביד שלו סייע לנו, קיבלנו את כל הפרטים הדרושים והעברנו אותם הלאה.  למחרת שמענו אל התשובה:  אין סיכוי שהאשה תקבל אישור לבקר את אמה בעזה.  משהו הקשור למשפחתה מונע קבלת אישור.  הבעל עובד כל יום בישראל אך אינו רשאי לבקר בני משפחה בעזה.