חבלה, יום ה' 16.5.13, אחה"צ

צופות: 
פיצי ש., דליה ג. מדווחת
16/05/2013
|
אחה"צ

 

 

 

1.30 שער חבלהפתוח לרווחה. שני השערים פתוחים לגמרי. (מראה שלא ראינו כמוהו מזה שנים).

חייל מעביר בבדיקה עגלה עם קרטונים מלאים סחורה (לא ברור מהי הסחורה).  אח"כ נאמר לנו שהיום החייל בודק מהר ולא עושה בעיות. אכן כך.

בסככה אנו פוגשות בדואי מערב א-רמאדין שמבקש מאיתנו לבקרו כשנסיים.  הבטחנו.

14.00אנחנו מבקרות את עבד בעל המשתלה מצדה המערבי של הדרך לשער חבלה. הוא מספר שביום שני 13.5  לפנות בוקר, בלי הודעה מוקדמת, בא טרקטור והרס את החממה שלו.

(על כל זה כתבו כבר קרין ושושי וגם שלחו תמונות).

שוחחנו עם עבד והוא מספר: חיים מהמנהל האזרחי פיקד על המלאכה ב"סיפוק"... טען שהחממה מסחרית ולא חקלאית. (מוזר). עבד הצליח לעצור את הטרקטור לפני שהגיע להריסת החזית, והפנה אותו – מחוסר ברירה - אל מאחורי החממה.  שם הרס את החממה ה"בלתי חוקית".  
תוך שעתיים מסיום ההריסה העמיד עבד בעזרת השכנים את החממה מחדש, עם שלד ברזל חדש ומעליו הניילון הסוכך. המקום נראה מסודר כמו חדש. לעומת זאת מאחורי החממה נראות ההריסות: צמחים שנעקרו ושברי הברזל של השלד של החממה.
עבד לא התייאש. מיד החזיר את הכל לקדמותו. (עד לפעם הבאה).

מולו – חנות הירקות והמכולת הרוסה לחלוטין. בין ההריסות מבצבצים דברי המכולת והירקות. הטרקטור לא חיכה לפינוי החנות, והרס את המבנה על תכולתו.

בעל החנות פגש אותנו. לא הסכים לדבר אל המצלמה, אבל שאל: "למה הרסו? החנות שלי מסוכנת למדינה? למי איכפת שאני מוכר לכל האנשים במרחב התפר שאין להם חנות אחרת לקנות ממנה.
500 איש נמצאים בשטח. רובם פועלים שבמשך היום קונים אצלי בחנות דברי מאכל. יש לי פרנסה ולאנשים יש מקום לקנות אוכל. למי זה מפריע???

נפרדנו מבעל החנות והמשכנו למשתלה של עומאר. כמו תמיד, נעים לשבת ולשוחח איתו על כוס קפה או תה עם נענע.

15.00הגענו לביתו של מוסא חסן מערב א-רמאדין. פגשנו כמה מבני משפחתו. הבעייה הגדולה שלו היא שאין להם חשמל. עמודי חשמל נמצאים ממש ליד ביתו, אבל החשמל  זורם לידו ואליו לא מגיע.
לפני 5 שנים הוא שילם באריאל 400 ₪ כדי שיחברו אותו לחשמל. הכסף נלקח והחשמל לא הגיע עד היום.  פרטי  התשלום נמצאים אצלנו אבל הקבלה על התשלום חסרה... בלי זה יהיה קשה להוכיח ששלמו. יש להם פרטים על כך שאילו רצו לעזור להם אפשר היה לפתור את הבעייה. אבל לא רוצים!

ביתם הוא היחיד הבנוי מאבן. קיים משנת 1976, לדבריו עוד לא היה אז כביש 55. הלכו ברגל לקלקיליה כ 10 -  15 דקות. היום הם במרחב התפר, וכדי להגיע לקלקיליה עליהם לעשות עיקוף, לעבור מחסום, ולבזבז שעות.

המשפחה מונה 15 בני אדם. ליד בית האבן יש מבנה מקרשים, כי אסור להם לבנות שום תוספת לבית. הריבוי הטבעי אינו "תירוץ" לבקשת היתר בנייה.  3 הבנים הגדולים לא נשואים, כי אין אשה שמסכימה להינשא לאדם שאין לו בית ואין לו חשמל. ממה המשפחה מתפרנסת? הוא – מורה בביה"ס בערב א-רמאדין. בניו עובדים בישראל. מה שנחוץ מאד וחסר - חשמל!!! האם נוכל לעזור?