אבו דיס (הפשפש), ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ה' 6.6.13, בוקר

כללי: חג עליית הנביא השמימה. שקט מאוד.

6:10 שיח' סעד

מעט מאוד עוברים, אין תלמידים.

מעבר הזיתים

הלכנו לראות את התקדמות העבודות. החומה מקיפה את הגבעה שמצפון-מזרח למגרש החנייה, יורדת אל הוואדי ומגיעה כמעט עד הכביש התחתי לא-זעיים. בשטח נראים קטעי כביש סלולים שבעבודה קצרה ניתן לחברם אל הכביש העובר ב-E1. אבל, כפי שראינו בהמשך המשמרת, כביש זה סלול היטב בצד המיועד למתנחלים, אך הרוס לחלוטין בצד המיועד לפלסטינים. בצד הפלסטיני עובר הכביש בשטח B, כך שסלילתו היא באחראיות הרשות הפלסטינית. יהיה מעניין.

במחסום עצמו רק שרוול אחד פתוח. כך, גם שאין תנועה רבה, לעולם הפלסטיני יאלץ להמתין במחסום.

ענאתא

שקט כמו שבת בבוקר בשכונות היהודים. רחבת ההסעות שוממה.

במחסום להולכי רגל יושבים חייל וחיילת ואוכלים פת של שחרית בפה מלא. 3 פלסטיניות הגיעו יחד איתנו לבדיקה. כל אחת הראתה את מסמכיה, לחייל או לחיילת, ולאחר הינד הראש הרגיל המשיכה אל הקרוסלה הבאה. אך אז התעוררה החיילת, ששקדה על הכנת סלט ירקות טרי, ונעלה אותה. היא לא הבינה איך שתינו התקדמנו בלי להראות לה תעודות. לאחר שרחל הציעה לה עזרה בקיצוץ דק-דק של הסלט, היא השפילה עיניה ופתחה את הקרוסלה.

זוהי תופעה חוזרת על עצמה במחסום זה. יושבים חיילים וחיילות ואוכלים בעודם אמורים לשרת את קהל העוברים. המחזה מגוחך ולא מכבד הן את האוכלים והן את המאולצים לצפות בלעיסה.