(צוות משטרה) בית אומר, בית עינון, מת"ק עציון, נבי יונס, יום ב' 27.5.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חיה אופק
27/05/2013
|
בוקר

07:30 חוסאן. קבלנו ניירות בעניני משטרה.

07:50 נשאש. ל א חיכו לנו.

08:15 מת"קinfo-icon עציון. כ-30 איש מחכים, וכבר  מתחילים להיכנס פנימה.    השוטר אמר בטלפון שיקבל קהל עד 10:00, כי אח"כ הוא עסוק בטיפוח בטיפוח הכושר הגופני והקרבי שלו. הוא גם אמר שבחברון יש שוטר מהבוקר ולמשך כל היום. זה התגלה כלא נכון , כי אנשים שהלכו למת"ק חברון התקשרו בצהרים ואמרו שעדיין אין שוטרץ

כשטלפנתי לאחד ממפקדי השוטרים, התברר שגם  השוטר של חברון נשלח לטפח את הכושר הגופני והקרבי שלו,  והוא יגיע רק ב-14:00 .

כל אלו שחיכו בסבלנות מ-

08:00 עד 14:00 זכו לפגוש את השוטר במת"ק חברון.

08:40 בית אומר. אנשים אחדים מבקשים עצות בעניני מניעות משטרה ושב"כ.

09:10 נבי יוניס . גם כאן מחכים מבקשי עצות ומוסרי ניירות.

09:30 המשכנו לבית ענון, הלאה על כביש 60 בדרך לקרית ארבע. כזכור, כביש 60 חוצה את בית ענון. בצד המערבי של הכביש הכניסה חסומה באבנים מלבניות ענקיות רבות. אבנים אלו הן חומרי הגלם של השיש של חברון ושל אבני הבנין המסותתות של חברון. מחירן רב מאד, ובכל אזור הדרום הן משמשות בהצלחה לחסימות של כניסות ודרכים. נראה לי שמשאילים אותן מבתי המלאכה  הרבים בכפרי האזור.

הכניסה המזרחית של בית ענון פתוחה כבר בערך שנה

מעבר לחסימה בצד המערבי יש בית ספר לבנות, בגיל 6-14, כדי להגיע לביה"ס מהצד המזרחי וכדי לחזור לבתיהן- הן חוצות את הכביש. יותר מ-500 ילדות רצותבבוקר ובצהרים בין המשאיות, האוטובוסים והמכוניות הטסותהלוך ושוב. כמובן שגם המבוגרים החוצים את הכביש רצים כך. לפני 6 שנים ניהלנו מערכה ארוכה מול המנהל האזרחי, משטרת התנועה ומע"צ בענין חציית הכביש.

תשובת השלטונות היית שזה כביש מהיר, ומה לעשות --- על כביש מהיר אי אפשר לשתול מעברי חצייה, או אורות מהבהבים, וכו' וכו'. אמנם על אותו כביש 60 ש אמצעי אזהרה לטובת מתנחלים שחוצים, וכך גם בכבישים דומים בתוך הארץ (בדקנו). אבל בבית ענון אי אפשר. 

בעוד אנחנו צופות בתרגיל הריצה של שתי ילדות (בכרך בנות  9 ו-6 ), וגם של מבוגרים, ניגש אלינו בחור עם תלונה  שגרתית: עצרו אותו לפני חודש, וכשיצא מהמעצר החזירו לו את החגורה, את הנרתיק לטלפונים ניידים שהיה עליה, את שרוכי הנעלים, אבל לא החזירו את שני הטלפונים הניידים עצמם. מכתב מבית המשפט שמבקש להחזיר לו את מכשירי הטלפון לא עזר, כי בפתק מבית המעצר לא רשמו שנלקחו טלפונים. במשטרת קרית ארבע אמרו שלא לקחו. עובדה: לא רשמו.

מקרים כאלה אנחנו פוגשות, כידוע, לעשרות.