סנסנה (מעבר מיתר), יום ד' 5.6.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ש., שלומית (מדווחת) אורחת: סבינה.
05/06/2013
|
בוקר

מחסום מיתר – ליווי קבוצה בדרכה אל הים

הגענו לצד הפלסטיני של מחסום מיתר ב- 7:45. קבוצת הילדים והנשים שהתעתדה לנסוע לים, עדיין מחכה לרכב נוסף כדי להתחיל לעבור במחסום. אבתיסאם היא ראש הקבוצה. לבושה מסורתי וחזות פניה כשל פלאחית, אבל הרושם הראשוני מתחלף עד מהרה כשהיא מתגלה כאישה משכילה, בוגרת אוניברסיטת אל קודס ודוברת אנגלית מצוינת. שאר אנשי הקבוצה הם כנראה מבני משפחתה - ילדים, נשים ומעט בחורים בגילאים שונים. היא שואלת אותנו בנוגע לאחת מבנות הקבוצה ששכחה את תעודת הזהות שלה בבית. אנחנו מקוות אתה שאישור המעבר, בו מופיעה תמונתה של האישה הצעירה, יספק את הבודקים במחסום.

בעל דוכן האוכל שואל כיצד יוכל לארגן סיור-יום-ים כזה גם עבור משפחתו. לשאלתי הוא עונה, כי לדעתו עברו במחסום באותו יום כ- 4000 איש. האומנם?

 בצד הישראלי של המחסום כבר מחכה האוטובוס שייקח את המבלים לשפת ימה של תל אביב, ואנחנו מחכות בחום וביובש יחד עם הנהג ונהגי המוניות והטרנזיטים. אם כל כך הרבה אנשים עוברים מדי יום, איפה היזמים הכלכליים של המזה"ת שכל העולם שיבח במשך דורות רבים?הסטודנט שמתגורר בטנא-עומרים ופיתח יחד עם חבריו אפליקציה לשידוך בין מעסיקים ישראלים ובעלי מלאכה פלסטינים, הוא דוגמה לחשיבות של הבאת סטודנטים לסיורים במחסומים. (ראו קישור, http://www.themarker.com/career/1.1960164)

האורחת הסטודנטית שלנו, סבינה, עומדת אתנו ביציאה מן המחסום. אנחנו מברכות את הנשים והילדים בדרכם לישראל. ההתרגשות רבה והצעירות שביניהן שמחות להתאמן עלינו באנגלית טובה למדי. תוך כדי חילופי הברכות הן מגלות את סבינה, הלבושה כמוהן בלבוש מסורתי. בבת אחת הן פורקות את המתח ומתחילות לדבר בשפתן, מחליפות מספרי טלפון ומבקשות ממנה להצטרף לסיור. אנחנו מרגיעות אותן שהנהג דובר ערביתinfo-icon וגם עברית טובה ויוכל לעזור.

בינתיים מסתבר שהאישה שלא הביאה תעודת זהות מעוכבת במחסום ואבתיסאם אתה. האם היא תאלץ לחזור כלעומת שבאה? ומי ייקח אותה חזרה ליאטה? כאן צריך לשבח את מנהל המעבר שאישר לה לעבור לפנים משורת הדין, למרות ששכחה את תעודת הזהות שלה בבית, כי האמין לנו, והבין את מצוקתה, שאין לה דרך לחזור לבד כבחורה יחידה עם נהג של הסעה.

 

סוף סוף הקבוצה יוצאת לדרך ולנו נשאר טעם טוב מן המפגש בין נשים פלסטיניות בדרכן לים, בדואית (האורחת שלנו) ויהודיות, שמנסות לשמור על גחלת אופטימית בתוך המציאות המסובכת הזאת. נשמח לדעת האם נהנתה הקבוצה מן הים.