ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 19.5.13, אחה"צ
מחסום קלנדיה:
האדם הפלסטיני בא לעולם ויוצא ממנו כשהוא חסר זכויות. מתוקף חוקי הכיבוש גם לא שמורה לו בבריאות או בחולי זכות צנעת הפרט. יתר על כן, מהחולה הנוטה למות ניטלת זכותו לשמירה על תנאי היגיינה כשמערכת החיסון של גופו בשפל.
רק בגלל שהיא פלסטינית הועברה חולת סרטן (תושבת שכם) ששבה מטיפולים בביה"ח אוגוסטה ויקטוריה חשופה לאבק, לזהמה ולשמש 
היוקדת שבמגרש החנייה.
וכשסיפר לי הפרמדיק על מצבה, ולמרות שכבר הייתי עדה למאות רבות של מקרים דומים של נשים או גברים או ילדים ותינוקות המועברים בין אמבולנסים במקום זה, מה שיצא לי מהפה היה: אוי-ווי. והפרמדיק הנהן.
מאירועי יום הנכבה נותרו לעדות כתמי צבע על המגדל שמראשו נורו רימוני הלם וגז לעבר הנערים ואלו בתגובה כילו עליו את זעמם.
אל מגרש החנייה בצדו הירושלמי של המחסום הגיע משוריין של משמר הגבול, ששה בחורים פלסטינים הורדו ממנו וגורשו לפלסטין. הששה שעבדו בירושלים ללא אישור השב"כ נצודו בבקר והיו מעוכבים
לאורך כל שעות היום עד לגרושם.
מחסום ג'בע (ליל):
שני כלבים משוטטים נחו ביו שתי עמדות המחסום.
שוב אין המחסום פעיל לאורך כל שעות היממה. החיילים שבים ומאיישים אותו רק לפעמים, בשאר השעות הם שוהים בפילבוקס. לכבודי ירדו. הזהירו כמה מסוכן לי לעמוד במקום הזה והמשיכו וטענו שאני עוברת על החוק כי המקום הוא בשטחי A. הצעתי שנביט יחד במפה. להפתעתי, לראשונה מזה שנים של ריטואל החוזר על עצמו, נענה מפקד המחסום, הוצאתי את המפה והמפקד והחייל שאיתו נוכחו שאמנם לא שטח A.
את שאר העבודה של חשיבה והסקת מסקנות השארתי להם לעשות.