דרום הר חברון, סוסיא, יום ב' 20.5.13, בוקר

צופות: 
צופה ומדווחת :מיכל צדיק
20/05/2013
|
בוקר

דרום הר חברון

נסעתי לפגוש את חאדר בא-טוואני ש -70 מעצי הזית שלו הושחתו לפני כשבועיים ע"י הטרור היהודי.

למה נסעתי? כי היום גם לקחו לו את אישור העבודה שלו במחסום בתרקומיא, ורציתי להחתים אותו על ייפוי כוח לסילביה כדי שתנסה לבטל את  המניעה. גם התייעצתי עם חנה בר"ג וגם היא תנסה לבדוק למה פתאום, בנוסף לכל צרותיו, מונעים ממנו לצאת לעבוד.

קרוב לוודאי שיהודי שהיה נפגע טרור היה זוכה לסיוע, תמיכה, פיצוי וכו'. אבל חאדר? מיהו בכלל?! אז נפגשנו כשחזר מתרקומיא ללא אישור העבודה שלו.

בנוסף לחתימה על ייפוי הכוח לסילביה, הוא אמר שייתכן שלקחו ממנו את האישור בגלל אירוע שקרה 20 יום לפני כריתת העצים.

מה קרה? לילה אחד, משפחה שגרה כמה מאות מטרים מכרמו (שמה ידוע לנו) ביצעה גניבת מיםinfo-icon. צינור ארוך חיברה לנקודת המים של מקורות והעבירה לבריכת האגירה שלה.לרוע המזל היה פיצוץ בצינור סמוך לכרם הזיתים של חאדר. אנשי המנהל האזרחי, המשטרה והצבא באו אליו בהאשמה של חבלה וגניבה.

הראה להם חאדר את הצינור וביקשם ללכת לאורכו עד קצהו כדי לראות מי באמת גנב את המים. אומר לו השוטר: "אני לא יכול להיכנס לשם, מי ישמור עלי?!" ולקחו אותו למשטרת קריית ארבע. שמונה שעות שהה שם, פתחו לו תיק ושוחרר בערבות של 500 שח.

המשפחה שבגינה נפלה עליו הצרה אישרה בפניו את הגנבה, ביקרה אותו פעמיים והציעה כל עזרה כספית  שיצטרך. אבל את עבודת המשטרה והצבא איש לא עשה.

אז עכשיו, לא זיתים ולא פרנסה. למה?! כי במלחמת ההישרדות שנכפית על הפלסטינים הם פוגעים גם אלה באלה, ואנחנו, שאחראים לגורלם, לא אוכפים את החוק שם, לא כלפי יהודים ולא כלפי הפלסטינים. הכי קל לקיים מראית עין של שמירה על החוק ולחפש את הצדק "מתחת לפנס".

התקשרתי בעצתה של חנה בר"ג ל"רבנים שומרי משפט" ומנהלת המחלקה המשפטית שלהם מיד אמרה שכאשר פותחים בתיק חקירה נגד מישהו, ישר שוללים לו את  אישור העבודה. היא דיברה עם חאדר והם יהיו איתו בקשר, כדי לתת לו את הסיוע הנדרש. סילביה כבר ביררה והסיבה היא אכן מניעה משטרתית.

זהו , ישנם כמה גורמים שמטפלים בעניינו. נראה כמה זמן ייקח לטחנות הצדק להגיע לחקר האמת ולהחזיר לאיש את פרנסתו ולפצותו. החלקה שלו גזומה ונקייה עכשיו. גדמי העצים נראים אחרי טיפול טוב מידי אנשים טובים שבאו ועזרו לחאדר. יעברו עוד כשש שנים עד שיוכל שוב למסוק את זיתיו.

 

 

סוסיא

בדרכנו הלוך ראינו התקהלות של עובדי אדמה פלסטינים וטרקטור וכוחות צבא מול התנחלות סוסיא,  מעבר לכביש. א., מ"לוחמים לשלום", סיפר לנו בשמחה מהולה בחשש שהיום בפעם הראשונה קיבלו אישור לחרוש את 60 הדונם האלה, אחרי שאת החיטה שזרעו שם לא הורשו לקצור. הם הזעיקו את הצבא שיבוא לשמור עליהם מפני המתנחלים. והצבא הגיע. "אני הולך לקרוא לצלמי העיתונות" הוא אומר "כי יש לי  הרגשה שאחרי חצי שעה יזרקו אותנו מפה". נסע משם, גם אנחנו, כי מיהרנו לפגוש את חאדר.

בשובנו שמחנו לראות שהפעם הכל בסדר. הם המשיכו לעבוד בשדה, הצבא אבטח, המתנחלים לא הגיעו.

הכל בסדר, אומר א. ומחייך לעברנו.

מישהו הורה לנהוג כחוק? או שנוכחות מסיבית של מתנדבים מחו"ל ושל צלמים מכל הרשתות השפיעה? (גם עזרא נאווי היה שם  כמובן).