קלנדיה, יום ג' 21.5.13, בוקר
היו תורים קצרים כשהגענו בשעה 05:50 שהתארכו והתקצרו שוב ושוב עד שעזבנו בשעה 07:15. כל חמש תחנות הבדיקה היו פתוחות ונדמה שקצב הבדיקות היה איטי יותר מאשר בשבועות הקודמים, אבל עמיתינו האקומנים, שסופרים כמה אנשים עוברים כל שעה, אמרו לנו שמספר העוברים בין השעות 06:00 ל-07:00 היה יותר (בכ- 20%) מהממוצע לשעות האלה.
השער ההומניטרי נפתח ב- 06:15 ואחר-כך כל פעם שאנשים התאספו לידו. מדי פעם ראינו התלבטות של העוברים הרשאים לעבור בשער ההומניטרי אם כדאי לחכות לידו או לעמוד בתורים שעוברים דרך המכלאות. אישה אחת שהייתה בדרך לשער ההומניטרי הריק באותו רגע שאלה את חייל המת"ק המופקד עליו אם הוא יפתח אותו, והוא שלח אותה בחזרה לתור הרגיל. במשך דקה או שתים, אף אחד לא ניגש לשער עד שילד בכיתה א' (מקסימום ב', לפי גודלו) לקח יוזמה, עזב את התור למכלאות, ניגש בנחישות לשער ההומניטרי, ומיד משך זרם של תלמידים ונשים בעקבותיו.
לפני שעזבנו חיילת באחת מתחנות הבדיקה צרחה ממושכות בעברית על אחד העוברים. מרוב הרעש שהיא עשתה (דרך הרמקול), אי אפשר היה לפענח מה היא אומרת. אחד הפלשטינאים במקום שיער (לא ברור על איזה בסיס) שהחיילת צרחה על אישה שלא הייתה לה אשרה וציוותה עליה לחזור בחזרה. אבל אף אחד לא חזר מאותה תחנה. שאלנו אל חייל המת"ק אם הוא יודע מה קרה, והוא ענה שהוא בודק, אבל לא חזר אלינו אם תשובה. כיוון שהגברת (אם מדובר בגברת) לא חזרה לאזור ההמתנה, לא יכולנו להתייחס לאירוע.