עופר - חקירת עד, גדר הפרדה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
עפרה בן ארצי, רותי ריסטיק, תמר פלישמן (מדווחת)
05/05/2010
|
בוקר

"מה שאנחנו עשינו זה הפגנות לא אלימות.

אנחנו רוצים את האדמות שלנו.

המתנחלים הם שהיו צריכים לעמוד לדין ולא אנחנו..."

הספיק לומר עבדאללה אבו רחמה לצוות אל-ג'זירה בטרם הוצא תוך דחיפות מהחדר בידי אנשי השב"ס.

שופטת:  רס"ן אתי אדר

תובעת: סרן אודליה עמוס שהוחלפה ע"י  סרן חגי רוטשטיין.

סנגוריות:  עו"ד גבי לסקי ועו"ד תמר פלג.

 

נאשם: עבדאללה אבו רחמה,  ת.ז 997446703 - תיק  5327/09,

תושב בלעין

 

 

נכחנו במקום בין השעות 10.00 ל- 17.15 (הדיון נמשך כפי שסיפרה אח"כ עו"ד גבי לסקי עד 19.30).

התנהלו חקירות של שני עדי תביעה:

עד ראשון: סעב מערוף - החוקר המשטרתי שגבה את אימרותיו של הנאשם ואשר חקר את העד האחר:

 בחקירתו לגבי מסדר זיהוי בתמונות שנערך על ידו נתגלעו פגמים. חלק מהתמונות שהוצגו לצלם לא היו תמונות בעלמא אלא כללו את פרטי המצולם לידן.

מתוך חקירת הסנגורית:

 

ש: האם אי פעם עשית מסדר זיהוי תמונות?

ת: כן, עשיתי מסדר זיהוי תמונות. מה שעשיתי פה זה לא כמו מסדר זיהוי רגיל, אבל גם פה מדובר בזיהוי.

ש: האם במסדר זיהוי תמונות התמונה מופיעה עם הפרטים של החשודים?

ת: לא.

ש: האם במסדר זיהוי תמונות רגיל לא מעמידים תמונות של אנשים דומים לחשוד ומבקשים לזהות?

ת: כן.

ש: מדוע בשום מקום אין תיעוד של הנחקר, או שהוא רושם את השם ליד התמונה המזהה או חותם ליד התמונות שהוא זיהה, כדי לוודא שאכן הוא זיהה את התמונות שהוצגו בפניו?

ת: צודקת, הנחקר לא חתם, יכול להיות שזאת טעות שלא אפשרתי לו. אבל בוודאות התמונות שהוצגו לנחקר וסומנו בחתימת ידי באותו תאריך אכן הוצגו לנחקר.

- - - - - -  -

ש: העד עבד אלבאסט העיד כאן בתאריך 7.3.10, והוא  העלה טענות כנגד התחקיר והחוקר. כך למשל העד מסר שחתם על האימרה, כי פחד מהכלא ומהמשטרה. וכשנשאל האם מישהו הפחיד אותו, הוא אמר כן, המשטרה. בהמשך הוא אמר שמי שהפחיד אותו הוא מי שחקר אותו ואמר לו שישים אותו בצינוק וירביץ לו. מה התייחסותך?

ת: בכלל לא.

- - - - - - - - -

ש: אני מפנה אותך למזכר מיום 1.9.09. באותו מזכר אתה בעצם אומר בשורה 3 כי קיימות בתיק החקירה ראיות המאפשרות להעמיד אותו [את הנאשם] לדין, ושיתוף הפעולה שלו יקל על עונשו. אתה למעשה הצעת לו הטבה תמורת אימרתו?

ת: לא.

ש: האם יש לך דרך להבטיח כי אם הוא יודה, העונש שלו יהיה קל יותר?

ת: לא. לא מבטיח לאף נחקר שאם יודה הוי אעזור לו.

ש: אז למה אמרת לנחקר שאם הוא יודה יהיה לו עונש קל יותר?

ת: באופן טבעי, במיוחד בביהמ"ש, כשרואים חשוד בא ומודה על טעויות שעשה ורוצה לפתוח דף חדש, חושבים, כנראה, שיש מקום להקל בעונשו.

בחקירת הסנגורית הודה העד שחלק מהרישומים לגבי גביית העדויות חסרים והרבה להשתמש בביטויים: " לא יודע" "לא שאלתי", "לא יודע למה" ו" לא זוכר".

 

עד שני: עימאד מוחמד יאסין ברונה , תושב בילעין, צלם ועיתונאי שצילם ערך והפיץ סרטון המתאר את ההפגנות בבלעין.

התובעת ביקשה שהעד יוכרז כעד עוין.

לדבריה, בניגוד למשתמע מתצהירו במשטרה שהוא הצלם הבלעדי של הסרטונים, התברר שבסרטון שערך ומכר כלולים חומרים שצולמו גם ע"י אחרים.

חרף התנגדות הסנגורית השופטת קיבלה את הבקשה.

העד טען שבחקירת המשטרה לא הוצג בפניו הסרטון במלואו אלא קטעים ממנו, ולכן אינו יכול לערוב שאומנם כל מה שקיים ב CD שבידי המשטרה הוא שלו במקור ולא עבר עיבוד.

אחרי הפסקה החלה הקרנת הסרטון שאורכו 40 דקות, כשהתובעת עוצרת מדי פעם את ההקרנה, מראה לעד דמויות ממשתתפי ההפגנות ומבקשת לזהותן:

מתוך חקירת התובעת:

ש: מציגה תמונה שבה כתוב "תצלמו איפה שאתם רוצים אל תהרגו אותנו", מצביעה על אדם עם שפם מעל קסדות של שני חיילים ושואלת "האם זה עבדאללה אבו רחמה?"

ת: לא נראה לי. לא יודע. הם כולם דומים.

כך נמשכה ההקרנה, כשהעד אינו מצליח לזהות את הנאשם בתמונות שאצבעה של התובעת מכוונות כלפיו, והיא שואלת: "אתה מזהה את האיש עם השפם?". 

- כמו היה שפם תופעה חריגה על פניהם של פלסטינים בכלל ומשתתפי ההפגנה בפרט, ולפיה ניתן לזהות את הנאשם.

באחת התמונות מזהה העד את מי שהוא מגדיר: "לא יודע איך קוראים לו, יודע שהוא בכנסת" כשח"כ מוחמד ברכה נראה מצולם בראש אחת ההפגנות.