ג'וברה (כפריאת), דיר שאראף (חביות), חבלה, מעבר אליהו, מעבר תאנים, ענבתא, צומת ג'ית, יום ב' 22.4.13, בוקר

צופות: 
דינה א. רוני שליט (רושמת)
22/04/2013
|
בוקר

 06:45 שער חקלאי חבלה

הפלסטנים מדווחים שהשער נפתח בזמן, ב 06:30 .

מאד גשום ובוצי. המעבר מהיר, חמישיה אחת מחכה ליד הקרוסלות וחמישיה יוצאת מהמבנה אחרי כ 2,5 דקות.

07:05 אדם אחד עובר ואין ממתינים לעבור.

טפטוף של עוברים וטפטוף גשם. בשיחה עם פלסטיני שעבר מחבלה לכיוון המשתלות אך מחכה מתברר שמחכה לנכדו שצריך להביא כלי עבודה מיוחד לסדר דבר מה בחממה . הסבא כבר קם ב 03:00 בבוקר וכבר טיפל בעדר כבשים מאד מיוחס שמגדל בחבלה (הכבשים שלו לא יוצאים למרעה) אבל עכשו הוא כועס על נכדו שמעכב אותו. הוא מקוה שתהיה פרנסה לכולם ואינו מתערב בפוליטיקה.....

07:20 שני האוטובוסים של הילדים מגיעים, הנהגים יורדים לבדיקת תעודות, החיילים פותחים בינתים את השער לעגלה שיוצאת מחבלה.

החיילים בודקים את האוטובוסים כולל פתיחת תאי המטען, כניסה אחורית וכו'

07:30 האוטובוסים יצאו לדרכם.

שלושה טנדרים עמוסים בשתילים יוצאים מחבלה, נבדקים ועוברים.

שומר המשתלה הזקן מגיע באוטו של בן אחיו, עוברים במהירות.

השגרה של מחסום בין אנשים לאדמותיהם, בין ילדים לבית ספרם כשהכל מתנהל בשקט וכל אחד יודע את "תפקידו" ולא מערער עליו, מכעיס ומבלבל.

07:35 עזבנו. 

07:45 שער אליהו

בנקודת המשטרה, בכניסה למחסום מכיוון ישראל עמדו מספר משאיות ונראה שבודקים את התעודות.

במעבר הפועלים היה ריק ובאזור בדיקת המכוניות ראינו שתי מכוניות בלבד.

08:05 בבית הבודד שנקרא בעבר "שבות עמי" נראו עדין "קישוטי יום עצמאות" האם זה סימן לבאות?

בעיקול הכביש לפני קדומים עומד רכב צבאי .

חייל בודד חמוש מאד שומר בטרמפיאדה של קדומים.

מול הכניסה לכפר ג'ית חונה רכב צבאי. בצומת עצמה אין צבא.

מתחת לקדומים סוללים כביש חדש כנראה הכנה להתרחבות נוספת.

נסענו לכיוון דיר שאראף ועלינו בכביש 60 . מול שרידי המחסום שהיה שם בפניה לכפר נקורה עמד ג'יפ צבאי. בהמשך כביש 60 (לכיוון ג'נין) יש שלט לכיוון : "גן לאומי שומרון סבסטיה" .

נשאלת השאלה למי  מותר לנסוע ל"גן" זה כשלמעשה בפניה יש שלט אדום האוסר על ישראלים לנסוע בכביש זה כי הוא מוביל לאזור הנשלט ע'י הרשות הפלסטינית....

08:30 נסענו לדיר שאראף לבקר את ידידינו הותיק בעל המכולת/מאפיה. עצרנו לקפה ופלפל ולשיחה בעיניני דיומא... בנו גמר בהצטינות תואר שני באוניברסיטה בשכם והתקבל ללימודים בגרמניה לדוקטורט. מסתבר שכל ילדיו, גם אלה שעוזרים תמיד במכולת , תלמידים מצטינים וגם אשתו גמרה תואר שני באוניברסיטה אך אינה עובדת מחוץ לבית. הוא היחיד במשפחה שלא למד אך מפרנס את משפחתו בכבוד.

הוא סיפר לנו שבזמן הסגר לכבוד "החג שלכם" היו הרבה חיילים וכלי רכב צבאיים בכל מקום כאילו מחכים שיקרה משהוא.

שוב בלט חוסר ההתאמה בין היכולת של האנשים להתאים את עצמם לכל מצב והמצב הקיומי שאנשים אלה נמצאים בו.

נסענו למחסום ענבתא שלפי דבריו היו בו יריות לפני כשבועים (גם אנחנו קראנו על כך בעיתון)

09:20 מחסום ענבתא

בכניסה לפניה מתנוסס השלט הגדול המזהיר את אזרחי ישראל באותיות אדומות שהכביש מוביל לשטחי השות הפלסטינית והכניסה לישראלים אסורה.

דגל ישראל מתנוסס בגאון על מגדל השמירה ויש בו חילים שאינם יורדים למטה גם כשאנו מתקרבות במכונית שלנו. זרם בלתי פוסק ובלתי מופרע של מכוניות פלסטיניות לשני הכיוונים.

לא ראינו שהכביש לכפר ראמין מהצומת הזו תוקן או שופץ כפי שהובטח לפני מספר חודשים.

המשכנו על כביש 557 לכיוון ג'וברה. בכל הפניות לכפרים שבדרך יש אותם שלטים גדולים באדום המזהירים את הישראלים מכניסה לכפרים(דמוניזציה?) וכמובן שאין את שמות הכפרים.

 לעומת זה, הכביש לכפר שופא שופץ ויש שלט עם שם הכפר בעברית (לפני הפניה להתנחלות אבני חפץ). נכנסנו בפניה לאבני חפץ לבדוק אם החסימה לעיזבאת שופא אכן הורדה באופן קבוע ושמחנו לראות הרבה תנועה של מכוניות פלסטיניות וגם של ערבים ישראלים עוברים שם ללא הפרעה. עלינו גם לכיוון אבני חפץ ופגשנו ג'יפ צבאי המשקיף על הדרך.

המשכנו למחסום תאנים והשקפנו על הגדר החדשה הנבנית באיטיות מרובה סביב הבית של אבו חאתם ז'ל.

לשאלת החייל במחסום איפה היינו ,ענינו שהיינו בכבישים ובמחסומים ובדקנו אותם, ללא תשובה פתח לנו את המחסום....

הארכתי בתאור כי כל הזמן הרגשתי שכאילו הכל בסדר ובאמת הכל לא בסדר, כל כך לא בסדר ואני לא מצליחה להעביר את ההרגשה הזאת...