כפר ג'מאל, פלאמיה, יום ב' 15.4.13, אחה"צ

צופות: 
פתחיה (מתרגמת), נאדים (נוהג ומסייע), חנה א. (רושמת)
15/04/2013
|
אחה"צ

נסיעה למשמרת בשעות בהן ישראלים מתכוננים לציון 65 שנים להכרזה על הקמת מדינת ישראל.

נסיעה כזו אל השטחים שנכבשו ב-1967 מעמתת עם הקשר שבין 1948 לבין 1967 ועם ההמשכיות שבמדיניות ישראל כלפי אזרחיה הפלסטינים וכלפי אלה הנתונים לשליטתה מאז 1967.

הכבישים הפקוקים ממערב ל'קו הירוק' מאד עכבו את יציאתנו למשמרת. נסענו לפגוש בכפר ג'מאל את ח.ה. על מנת לקבל פרטים על מניעת מעבר חקלאים מכפר ג'מאל אל אדמותיהם שב'מרחב התפרinfo-icon'.

בדרכנו התעכבנו ליד שער פלאמיה שבגדר. השעה היתה שלוש אחה"צ בערך והשער היה פתוח. משיחה עם אנשים שעברו בו כמה דקות קודם לכן, הבנו שהשער פתוח גם היום ברציפות.

ח.ה. הגיע ב-15:30 וסיפר כי תושבי הכפר שאדמותיהם מְעֵבֵר למכשול ההפרדה ואינן סמוכות אליו מנועים למעשה מלהגיע אליהן ולעבדן. עד לפני שנה יכלו לעבור אליהן באופן הבא: המעבר הוא דרך שער פלאמיה וממנו יכלו ללכת על כביש ה'בטחון' שבין הגדרות ולצאת סמוך לחלקות דרך שעריםinfo-icon שבגדר, סך הכל חמישה שערים. בשנה שעברה התלוננו במת"ק ופתחו את השערים. מזה כשנה הם מנועים מ'טעמי בטחון' להגיע בדרך הזו, להוציא תקופה קצרה בעת המסיק. שער פלאמיה רחוק מן החלקות ואין דרך להגיע אליהן ממנו.

גם מי שאינה חקלאית יודעת כי יש פעולות שונות כגון ריסוס, שצריך לבצע באופן שוטף, על מנת לאפשר גידולים.

במהלך השיחה עלה כי קרקעות כפר ג'מאל השתרעו לפני המלחמה ב-1948 עד לאזור עליו הוקמו כוכב יאיר וצור יגאל. על פי אתר מפה (http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_free.asp?id=3712), ב-1948 איבד הכפר כ-60% מאדמותיו[1]. ח.ה. מציין את המספר – 14000 דונם.

היום ישראלים מגדלים על אדמות אלה בין השאר אבוקדו.

עקורי הכפר מיסכה מספרים כי לאחר המלחמה ב-1948, הוצע להם בזמנו לקבל את האדמות כפר ג'מאל כתחליף לאלה שנלקחו מהם במלחמה. אנשי מיסכה סירבו ואמרו 'איך נוכל? והם רואים אותנו מחלונות ביתם?'.

ובחזרה להווה: ח.ה. יכין רשימה של אנשי כפר ג'מאל שנמנעת מהם הגישה לאדמותיהם, ובשבוע הבא ייפגש עם קארין מ'מחסוםווטש' לשם המשך טיפול.

____

[1]  עוד מסופר באתר 'מפה' כי כפר ג'מאל מזוהה ככפר שומרוני מימי בית שני, שהמקום היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הפרסית וכי יהודים שגורשו במלחמת העולם הראשונה מיפו ותל-אביב מצאו בכפר מקלט. (שחיטה כשרה בכפר ערבי; פרשייה ביחסי יהודים-ערבים - יוסף שלוש בכפר ג'מאל/ שרביט, יונל טבע וארץ: כתב-עת לטבע ולידיעת הארץ , ל"ג (5): 36-37, 1991)