מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, קטינים

צופות: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
07/06/2010
|
בוקר

 

 

מגרש הרוסים

אחרי כחודשיים חזרנו לצפות בהארכות המעצר הנדונות במתחם מגרש הרוסים.  כפי  שהתבקשנו, שלחנו פקס עם השמות של הצוות ביום הקודם לתצפית.

הסדרי הכניסה היו: לא נכנסים עם תיקים, רק הנחוץ לצפייה + שתייה. וכן הוצגו לנו כמה בקשות: לא להעביר כסף או פריט אחר לאף אחד, וגם לא לצאת בשום אופן לפרוזדורים (חוץ מאשר לשירותים).

הגענו לחדר הארכות המעצר כשהסתיים הדיון בתיק הראשון מתוך ארבעה שנדונו היום.

השופט: סגן אלוף  ברק ג'ורדן

החוקר : ניסים תורג'מן

הסנגורים: פהמי שקיראת, מאמון חשים

העצור ישב עם עורך דינו, עו"ד מאמון חשים, ואז השופט גו'רדן פנה אלינו כדי לדעת מי אנחנו ומה שמותינו. שאלנו גם לשמו, והוא העיר שכבר מצא את שמו באתר שלנו.

הוא גם ביקש לשאול אותנו שאלה: "האם אתן בארגון לזכויות אדם הדואג גם לאנשים שסובלים מנפילת טילים?"...

הסנגור חשים פתח בשאלותיו, ואז התחילו בעיותיו. על רוב השאלות החוקר המשטרתי לא ענה, וזכה לגיבוי מלא מצד כבוד השופט: העצור נמצא בהליך של חקירה, ולכן כל החומר הוא חסוי. זה טיבה של חקירה בכל בית משפט בכל מקום בעולם. פה ההליך הוא של הארכת מעצר, ואין זה שלב ההוכחות. על הטענה הזאת חזר השופט כמה פעמים.

עו"ד מאמון חשים שאל: האם הייתה התקדמות מהישיבה הקודמת? וגם: מתי נחקר העציר בפעם פעם האחרונה?

החוקר המשטרתי לא ענה על השאלות.

הסנגור ביקש את השופט להתערב. השופט ג'ורדן שאל את הסנגור אם הוא עומד על שאלתו. חשים ענה: כן.

השופט החליט ששאלת הסנגור קשורה להליכי החקירה, ולחוקר מותר לא לענות. לבסוף השיב החוקר לשאלת התאריכים: תחילה טען שתאריך החקירה האחרונה  הוא 1.6.10, ןאח"כ תיקן את עצמו וטען שהתאריך הוא 3.6.10. ואז רצה חשים לדעת מה אירע בין 3.6 לבין 7.6? למה עבר זמן כה רב בלי חקירה?

השופט ג'ורדן החליט: זו שאלה של הליכי החקירה, והחוקר יכול שלא לענות...

השופט ג'ורדן לחץ על הסנגור לקצר ולקצר, עד שהחליט שמותר לו לשאול רק שתי שאלות נוספות ותו לא; זו הארכת מעצר ולא תיק הוכחות.

בסיכום טען הסנגור: העצור נעצר בלי שיש ראיות נגדו חוץ מהפללות. הוא חשוד גם בהשתייכות לארגון: סלתי הג'והדיה (???).

העצור דיבר: הקשר ביני לבין המפליל הוא קשר מסחרי, ולא קשר של תמיכה בארגון. אני הייתי  מוכן ומוכן גם כעת לעבור בדיקת פוליגרף כדי להוכיח שאני דובר אמת.

החלטת השופט: מדובר בחשדות כבדים המתמקדים בנושא של השתייכות לארגון טרור, בפעילות בארגון, במתן שירות ובניסיון לייצר חומר נפץ. שמעתי את טיעוני הצדדים ואני מחליט לתת למשטרה 8 ימי חקירה בלבד.

עצור צעיר מאוד הוכנס לחדר. שאלנו על גילו ואמרו לנו שהוא בן 16. הוא מרמאללה.

סנגורו: עו"ד מאמון חשים.

הנער נעצר ב-4.6.10. הוא כבר נתן גרסתו במשטרה.

החשד נגדו: פעילות נגד ביטחון האזור. החשדות הפרטניים מופיעים בדוח החסוי.

שאלת הסנגור: האם החשוד מודה או מכחיש? החוקר לא עונה. השופט מחליט שמותר לו לא לענות. אחרי דין ודברים בין השופט לבין הסנגור, השאלה הבאה היא: החשוד קטין, נכון? החוקר לא עונה. בסוף הוא עונה: לא, הוא בן 18 וחצי. חשים שואל שוב אם ידוע לו שהוא קטין. החוקר בודק שוב ואומר: הוא בן 16 ועוד קצת.

עו"ד חשים:  האם הקטין הזה הוזהר כקטין? האם היה כתוב שהוא קטין? החוקר אינו יכול להשיב בעניין החקירה. מאמן מתעקש: האם הוזהר?

השופט ג'ורדן הסביר את השאלה לחוקר, וזה הפנה את כבוד השופט לדוח הסודי.

כבוד השופט נתן לחוקר אישור לא לענות על שאלת הסנגור המלומד, כי השאלה מתייחסת לאימרה של החשוד. בית המשפט הסכים שהחוקר לא יענה.

השופט אמר לסנגור, זו הפעם השנייה, שאם יש לו תלונות שיפנה אותן למי שצריך.

עו"ד חשים המשיך לשאול: האם ביום שהוא מסר גרסה במשטרה היו אנשים נוכחים בחדר? האם היה אזוק ? האם היה חוקר נוער מעורב בחקירתו? האם משפחתו יודעת איפה הוא? האם עו"ד ליווה אותו (כקטין)?

תשובות החוקר: לא שמתי לב אם היה אזוק ברגליים בזמן שמסר אימרה משטרתית. בידיים לא היה אזוק. החקירה נעשתה לפי כללי האזור. הוא בן יותר מ-16; הוא בן  16 וקצת... כן, משפחתו יודעת איפה הוא.

השופט ג'ורדן מחליט: בהתחשב בעובדה שזו הארכת מעצר הראשונה ושמדובר בבחור צעיר, אני  מאריך רק ב-8 ימים!...