מגרש הרוסים, ירושלים - סכנה לבטחון האזור, הארכת מעצר

צופות: 
רוני המרמן וטבה שיינטוך (מדווחת)
21/06/2010
|
בוקר

מגרש הרוסים


השופט: אלעד ברגר

הסנגורים: פהמי שקיראת, חשים, פיראס סבאח

החוקר: ניסים תורג'מן


היום דנים ב-6 תיקים, מתוכם 2-3 מנועים.

התיק הראשון הוא של נער בן 17 משכם (מר תורג'מן הסביר לי שהוא לא קטין - הוא משכם...)

החשד: פעילות נגד ביטחון האזור. החוקר מבקש 7 ימים נוספים להמשך החקירה.

הסנגור: פהמי שקיראת

הסנגור שואל את החוקר מדוע לא מעבירים את התיק לתביעה, שכן החשוד הודה בכול  ומסר גרסה משטרתית. הוא מתקשה לקבל תשובות לשאלותיו, כי החוקר עונה באופן גורף שהחומר חסוי, וגילוי  פרטים מהחקירה יכול לפגוע בחקירה עצמה. השופט מנסה לבקש  מהחוקר שייתן בכל זאת אינפורמציה שלפי דעתו אינה פוגעת בחקירה - לרוב בלי הצלחה.

החלטת השופט: לנוכח החשדות המופיעים בדוח החסוי הוא נעתר לבקשת החוקר ומאשר 7 ימים.

החשוד השני מוכנס לאולם בית המשפט בעיניים קשורות, אזוק בידיו וברגליו.

הסנגור: פהמי שקיראת.

החשד: העברת כסף מעזה (אחיו היה חשוד באותם החשדות ושוחרר).

החוקר מבקש 4 ימים נוספים להמשך החקירה.

העצור לא מכחיש שהעביר כסף, אך מכחיש קשר כלשהו לאדם שקיבל את הכסף. זאת הארכת המעצר השלישית שלו. תשובות החוקר לשאלותיו הסנגורן: הכול בדוח החסוי. כל פרט שיגלה יכול לפגוע בחקירה. גם במקרה הזה השופט מבקש מהחוקר לענות על חלק מהשאלות, וגם הפעם בלי הצלחה יתירה.

העצור מבקש להוסיף כי הוא סובל מסוכרת, וכי קורה שהוא מבקש עזרה ולא נענה.

השופט קורא בעיון בתיק ומסכים להוסיף 3 ימי חקירה, כלומר עד יום רביעי הקרוב.

הוא מוסיף הפניה לבית המעצר בדבר צורך לתת את הטיפול הרפואי הדרוש.

אשר לתיק של העצור השלישי, שהוא מנוע מפגש עם עורך דין: החוקר אומר לשופט שבחלק מהדיונים - הדיון עם הסנגור פיראס סבאח -  נוכל להישאר בחדר, ובחלק של חקירת העצור לא נוכל להיות נוכחות. הסיבה: דליפת אינפורמציה שיכולה לסכן את ביטחון המדינה.

הפרוצדורה שעברנו אינספור פעמים חזרה על עצמה: הראינו לשופט את החלטת קדם בג"ץ שלפיה  יש לאפשר לנו לנכוח בדיון הן עם הסנגור והן עם העצור. הסיבה: פומביות הדיון.

החוקר אינו מרוצה, והשופט אומר לו שאם יש סכנה בנוכחותנו בדיון, הוא מבקש ממנו להתייעץ עם הממונים עליו לגבי האפשרות לנהל את הדיון בדלתים סגורות - המצב היחיד שבו אפשר לבקש מאיתנו לצאת.

החוקר, הנושא תיק עם מנעול ובו תיקי העצורים, יוצא להתייעצות, חוזר כעבור כרבע שעה, ופותח את הדיון בבקשה להאריך את מעצרו של העצור ב-11 יום נוספים. המניעה היא עד 24.6.10. הוא מבקש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות לפי סעיף 11 א/ג .

השופט שואל לדעתו של הסנגור, וזה  עונה שהדבר נתון לשיקולו של בית המשפט. בית המשפט מבקש שהחוקר יפנה אותו  לסעיף בחקירה שמצדיק את ההחלטה. החוקר טוען כי החשדות חמורים, וכי זו הסיבה לבקשתו.

השופט  מבקש לדייק יותר ומקבל תשובה: סעיפים 2 עד 7.

לא הורשינו להיות נוכחות לא בחלק של הדיון עם הסנגור, ולא בזה של חקירת העצור.