דיר בלוט, כפר א-דיכ, מעבר שומרון, יום ג' 9.4.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יהודית כץ, נעמי בנצור, דבורקה א.(מדווחת), נדים
09/04/2013
|
בוקר

10:00 נסיעה לכפר דיר בלוט.

משני צידי כביש 446 לכיוון דרום-מערב רואים בניה יהודית הולכת ונמשכת; מצפון לכביש, על הרכס שעליו ההתנחלות עלי זהב, נבנית בהתמדה השכונה/היישוב (?) לשם. אותו דבר מדרום לכביש,  על הרכס שעליו התנחלויות בית אריה ופדואל. קצב הבניה ממש מפחיד. היא מגיעה בשני הרכסים כמעט עד הצומת של הכביש לרמאללה וירושלים, המקום בו היה בעבר המחסום. בנסיעה משם לדיר בלוט, משני עברי הכביש שדות עם גידולים חקלאיים מטופחים ומעובדים להפליא. נקווה שאיש לא יחמוד אותם...       

מכיוון דרום-מערב לדיר בלוט רואים בניה חדשה, מדאיגה, של גדר.

בדיר בלוט באנו לפגוש את רכזת הנשים, שכבר לפני כחודשיים ביקשה לדבר איתנו על אפשרות של פעילות בכפר. ביחד איתה קיבלה את פנינו  גם מהנדסת העיריה, בהעדרו של ראש המועצה הנבחר. הוא נסע בבוקר לרמאללה. המהנדסת גרה בעיירה בידיה, אך עובדת בדיר בלוט. נדים סייע לנו הרבה בתרגום ובהבהרת הדברים לשני הצדדים. מהנדסת העיריה מדברת מעט אנגלית וגם זה היה לתועלת.

סיפרנו על מחסוםווטש ועל הסיבות שבגללן היגענו אליהן, ושמענו מעט על הכפר. מתברר שאין כמעט פעילות קהילתית לנשים, אלא לעיתים רחוקות כאשר גורמים מבחוץ מציעים עזרה או הכשרה (לא מקצועית) בתחומים שונים. אנחנו  היצענו ללמד אנגלית, מלאכת יד ואולי פעילות גופנית, וכן סיפרנו על 'ימי הים'. הרכזת אמרה שהיא מעדיפה ללמוד עברית. הוחלט שבעוד שבועיים ניפגש שם שוב עם הנשים עצמן, ונבחן מה רצוי להן.

12.00 בדרך חזרה עברנו בכפרים  א'דיק, וברוקין. בתוך הכפרים ולאורך הדרך כמעט לא רואים מכוניות, ואין זכר לצבא.

בגלל אילוצים שלנו קיצרנו את המשמרת. בשער שומרון דרשו לראות את תעודת הזהות של נדים. לא עיכבו אותנו.