עטארה, קלנדיה, יום א' 31.3.13, אחה"צ

צופות: 
רוני המרמן, ויוי צורי, דורית הרשקוביץ ותמר פלישמן (מדווחת)
31/03/2013
|
אחה"צ

 

קלנדיה:

אחרי שעה של נסיעה וחצי שעה של המתנה בפתחו של המחסום הועבר תינוק בן חודשיים שמום בלבו מערכת טיפול נמרץ פלסטינית לערכה ירושלמית. החשיפה לאובך, לשרב הכבד ולאוויר רווי שרידי אדי נוזל הבואש ודאי לא הטיבה עם העולל, אבל הכל נעשה על פי הנהלים ובשם הביטחון. ואמבולנס שהגיע מירושלים הסיע את התינוק ואביו שעמד במשך כל העת קפוץ שיניים ורק סנטרו הרועד העיד על בכי כבוש לבית החולים מוקסד, שבו (הסבירו אנשי הצוות הרפואי) יבדקו ויעריכו את מצבו של התינוק  ויחליטו אם לבצע את הניתוח הנדרש לתיקון הלב הפעוט בביה"ח מוקאסד או לשלחו הלאה למומחים שבביה"ח שיבא.

 

מכרים בסביבת המחסום סיפרו על ההפגנה לרגל יום האדמה שהתקיימה ביום האתמול. אמרו שלמרות שהייתה זו הפגנה שקטה הצבא הגיב באלימות, בירי ובזרנוקי מי הבואש.

ועל אף שחלפה מאז למעלה מיממה מרבית שרידי נוזלי הבואש נכלאו בקרבת החומה שהגישה אליה כדי לצלם את  הכתובת החדשה האומרת: ""Stop Cementing Miseryהייתה כרוכה בהיפוך המעיים.

 

אין מי ששמו של סאמר עיסווי השובת רעב זר לו. לאזכור שמו האנשים נדו בראשם בצער, בהזדהות עם גורלו ושמעו בעיניים בורקות ובחיוך את העובדה שנשים ישראליות מנסות לבקר את האסיר הגווע.

כשסיפרתי למכר ממחנה הפליטים קלנדיה שאנסה לבקר את סאמר עיסווי אמר: "גם אם הם ישחררו אותו, הגוף שלו בטח כבר  לא חי".

-"אולי הגוף לא, אבל מה עם הנשמה?" שאלתי,

-"צודקת", הסכים.

 

מחסום עטרה/ביר-זית:

החיילים נשארו ספונים בראש המגדל, רק פנים של חייל סקרן צצו ונסוגו לעלטת העמדה ושבו וצצו עם כל הנף מצלמהinfo-icon.

הפלסטינים שחלפו בדרך נופפו לשלום מבעד חלונות מכוניות. לעצור במקום רע זה הם אינם מעיזים. רק נהג אחד האט מעט, הוריד את שמשת החלון וצעק: "תבואו ביום אחר, לא היום!"  - "מתי?" שאלנו, "ביום חמישי!" השיב ונסע מבלי להסביר.