פעילות עם ילדים: חאשם אל דאראג', דרום הר חברון, יום ה' 28.2.13, בוקר

מטרת הסדנא: סדנת משחקים בגן בחאשם אל דאראג'' בבואנו לעזור לגננת הודא. הסייעת עמנה היתה בגן לעזור להודא בפרויקט.

חאשם אל דאראג' 

כשהגענו הילדים נשמעו מבחוץ כשהם שרים. התרגשתי. מסביב לגן נשתלו שתילי שיחים שתולים (הבחנו בכך עוד בפעם הקודמת), השתילים נקלטו יפה ויש מגוון של תבלינים ושיחים אחרים. נראה שהביאו אדמה לשתילה, והוסיפו מעל לשכבת הסלע. התוצאה משובבת נפש.

שמחנו למצוא גן בפעולה. היו 17 ילדים. הילדים היו ישובים סביב שולחנות העץ העגולים של הגן והגיבו בשמחה רבה לבואנו.

נושא הסדנא: משחקים, כלומר הבנת הוראות וביצוען, הקניית כלים להגברת התקשורת בין הילדים והכל עם התייחסות לחורף ולרוח.

תכנית העבודה: *   משחק קל יחסית להבנה להחדרת עניין ההבנה של הוראות.

·         הבנת הוראות ויישומן - ברמה מתקדמת יותר

·         הבנת הוראות ויצירת קשר עם ילד /ה נוסף/ת

·         הכנסת מימד של תחרות בין הילדים

·         הכנסת מימד של תחרות בין 2 קבוצות

כרגיל חילקנו את הסדנא לשלבים :

מאחר והיה יום יפה, החלטנו שנעבוד גם בחוץ, בחצר הפנימית. את המשחק הראשון בצענו בישיבה, בתוך הגן, בין היתר כדי להיות יותר ממוקדים ולהתחיל מקום ואווירה שתתרום ל"שבירת הקרח", ולריכוך התחושות של הילדים.

1.      הושבנו את הילדים במעגל וחילקנו אותם ל – 3 קבוצות של 5-7 ילדים. (הם הסתדרו בנים לחוד – היו 5, והיתר בנות), וניסנו להנחיל להם את המשחק "טלפון שבור"...

2.      "אחמד אמר" (בעברית הרצל אמר): הודא בחרה מעשה לעשות / תנועה, והילדים התבקשו לבצע. הקטנים כמעט ולא שיתפו פעולה, ולעיתים הכבידו על אחיהם הגדולים בהצמדותם הפיזית אליהם.

3.      "הרוח נושבת" : תארנו את הרוח נושבת לכל הילדים ש: נועלים סנדלים, אלו קמו למרכז המחצלת ועשו תנועות של רוח. כנ"ל לילדים שאביהם בשם מוחמד, וכנ"ל לילדים שלבשו כתום, או כחול וכיו"צ.... לילדים שבשנה הבאה עולים לבית הספר. שיתוף הפעולה של הילדים התקדם ועלה.

4.      .     "חורף": ללכת כמו רוח, יורד גשם, ללכת בגשם עם מטריה, סופת חול – להגיב לחול, להתעטף... זורחת שמש, הסתירו עיניים מהשמש, האהילו על עיניהם. בעיקרון, הודא יזמה   תנועה והם חיקו אותה.

5.      "חישוקים מוסיקליים" אספנו חישוקים מהחדר השני בגן, כמספר הילדים, פחות אחד. פיזרנו אותם ברחבי החצר הפנימית, צלצלנו בפעמון וכשהפסקנו הם היו צריכים לנסות להיכנס לתוך אחד החישוקים. וכך יצא כל פעם ילד מהמשחק משלא מצא חישוק פנוי. היו המון צחוקים והתרגשויות הן של הילדים והן של הודא ועוזרתה. חזרנו על המשחק שוב, מאחר והילדים נהנו מאד והגיבו יפה.

6.      תנועה מצחיקה: השתמשנו בפעמון שהבאנו לשם צילצול בו, כל זמן שהמשכנו הילדים שוטטו וכשפסקנו אמורים היו להפסיק ולעמוד בתנועה מסויימת. כך מי שלא עשה כמצופה, פרש. ומי שנשאר בסוף הוא שניצח וכולנו מחאנו לו כפיים.

7.      "מרוץ שליחים" : חילקנו את הילדים לשתי קבוצות, העמדנו אותם בשורה והראשון/ה קיבל כוס ומילא אותה בחול וצעד לקצה "ארגז החול",  ושפך לתוך קופסה. לאחר מכן חזר עם הכוס הריקה ומסר לבא אחריו וזה המשיך כך עד שהקבוצה הראשונה סיימה. חזרנו שוב על המשחק והמיומנות השתפרה.

פגישת צוות

כחלק מהרוטינה שלנו בסדנאות, לאחר שהילדים קיבלו בננות כממתק והלכו, אנו ישבנו לסיכום היום. הסדנא פעלה יפה, הודא הביעה צער על כך שחלק גדול מהילדים לא נמצא והפסיד סדנא כל כך מוצלחת. חלק מהילדים יוצאים עם ההורים לרעיית הצאן במרחק רב מהבית בעונה זו של השנה.

חזרנו והדגשנו את כוונות ומטרות המשחקים. הודא רשמה לפניה ביוזמתה את הרעיונות השונים במגמה לחזור ולבצעם במשך הימים הבאים. בדקנו ומצאנו שיש להודא פעמון משלה וכך תוכל, במידה ותחליט לחזור על המשחקים עם הפעמון.

ניסינו להבין בעדינות, מה היא היתה מצפה מאיתנו, ברמת התכנים, ולא ממש נענינו.

סיכום שלנו

התחושה היא שבמקביל לכך שהילדים התרגלו אלינו והם יותר פתוחים ויותר נכונים לקחת חלק בפעילויות, כך גם הגננות. עמנה מסייעת ברצון ומביעה שמחה.

הודא למדה לקחת יוזמה – לאחר שמוחמד מסביר לה בערבית את הוראות המשחק היא לוקחת פיקוד ומובילה את הילדים, ואפילו יזמה את המשחק אחמד אמר.