סיור בכפרים: דורא אל פאוור, דרום הר חברון, יום ג' 19.3.13, בוקר

צופות: 
חגית ב., מינה ומ'.
19/03/2013
|
בוקר

ניחום אבלים בדורא אל פאוור

נסענו, מ' הנהג המסור שלנו, מינה (אורחת שלי) ואני, לניחום אבלים בדורה אל פאוור.

מחמוד תמימי  בן 22  נהרג מאש צה"ל במהומות שהיו בלב דורה אל פאוור באזור A בשבוע שעבר אחר הצהרים.

הוא לא זרק אבנים. אזור A  הוא שטח פלסטיני. מה היה לכוחותינו לחפש שם?!

קיבלנו שיחת טלפון נרגשת שסיפרה לנו כמה יהיה חשוב לבקר אותם.

התשובה הרגילה שלי לשאלה מה אתן בכלל עושות שם -"שהפלסטינים יראו ישראלים מסוג אחר" - רקמה היום עור וגידים כי כולנו רקמה אנושית אחת.

נסענו בסמטאות המתפתלות של מחנה הפליטים והגענו לבית המשפחה. התלוותה אלינו מורה מבית הספר שמדברת קצת עברית. הובילו אותנו למקום בו נמצאות הנשים ושעה וחצי העברנו בדמעות ובשתיקה.

הדודות של מחמוד ואמא שלו לבושות בשחור, ילדות קטנות ונערות, כולן כועסות ואבלות. הנחמה היחידה שיש להן היא שהוא נהרג למען מטרה צודקת: "שחרור פלסטין". ולמה למה למה. אין מילים לתאר את גודל האבל.

היד הקלה על ההדק שוכחת שכולנו – אבל כולנו - בני אדם.