ענאתא-שועפאט, קלנדיה, יום ב' 11.3.13, בוקר

05:30 קלנדיה

תורים ארוכים שזזים במהירות. השער ההומניטרי נפתח כשצריך. אזור ההמתנה נוקה; כל האורות היו דלוקים. עזבנו ב-07:00  כאשר התורים עדיין נעים במהירות.

07:20 ענתא

תנועת כלי הרכב והולכי הרגל עוברת ללא דיחוי מיותר.

זו תוספת מפלצתית למעברים הקיימים מסביב לירושלים – הגרוע ביותר היא הדרך התוקפנית שבה השפיע על מהלך החיים שהיה קיים קודם והתוצאה האלימה וההרסנית של בנייתו ושל בניית החומה.

עברנו לצד השני, לבית הספר לבנים שמנוהל ע"י עירית ירושלים (כפי שמציין השלט ,גם בעברית).

האזור הנמצא ממש ממול לבית הספר וקרוב לצד השני של החומה, מטונף, ונמצאים בו מספר בנינים עזובים ושרופים, המשמשים ללא הפסק את צרכני וסוחרי הסמים, ומלא זבל ופסולת בנין – כתוצאה של בניית החומה וההרס של האזור מסביב שנבע מכך. כ1000 בנים לומדים בבית הספר הזה וצריכים לעבור דרך אזור זה, כדי להגיע לשערי בית הספר.

אז הבעיה נעוצה לא רק בחומה, במעברים, במגדלי השמירה,  במחסומים הבלתי נגמרים וכו אלא גם בהרס הנרחב, בהזנחה וההשפלה שהם מטפחים. ואנו, בצורך לשמר את כל מערך הכיבוש, נעשים ברברים יותר, וולגרים יותר הן בטיפולנו באנשים והן באדמה עצמה.

ולמרות תשלום הארנונה, העיריה בברור אינה מפנה את הזבל. פעילות המשטרה מוגבלת אם בכלל קיימת, הרשות הפלסטינית אינה עושה דבר כפי שציין בפנינו הסדרן של אוטובוסי ההסעה של התלמידים והחלל מתמלא בכנופיות ובריונים.

וזו ירושלים